יום שלישי, 22 באוקטובר 2013

רשמים ממופע מול מתנדבים למען זכויות האזרח


הגעתי עם חבורת שחקנים, מוזיקאי ומאיירת לאחת השכונות בירושלים.
בירושלים קר, האנשים מתלבשים אחרת, הרבה דתיים, קצת תחושה של חו"ל.
שרנו בהתחלה את שיר הפתיחה הקבוע "איזה יום היה לי" ואח"כ הקהל הצטרף אלינו.
שיר פותח לבבות.

אחרי השיר אנחנו מתחילים להקשיב, מציגים כל סיפור, המאיירת מציירת.

שמענו סיפורים קצרים -
-סבתא ששמחה לראות את הנכד שלה אחרי שבוע שלא ראתה אותו.
-אישה שהלכה להתנדב בבוקר בביטוח לאומי, משם לחדר כושר ומשם להכין אוכל לארוחת צהריים, ארוחה בלי בשר.
בשר רק ביום שישי. היא כל הזמן מתנדבת, בהרבה מקומות..

אחר כך שמענו סיפורים ארוכים:
- "ביחד", אם חד הורית שמספרת על הקושי היומיומי לגדל חמישה ילדים לבד, לגדל ולעבוד.
פעם הייתה תחושה שלא מעוניינים להקשיב, היום היא מרגישה אחרת, היא ועוד נשים ממצב דומה מצליחות להתחבר אחת לשנייה וליצור מצב שיקשיבו להן.

- "לצמוח ולגדול", אבא לילד עם קשיים תפקודיים קשים מספר על התמודדות קשה לאורך שנים של המשפחה, הם נשאבו לתוך המצב, איך אפשר לעבוד ולתמוך בילד במקביל, לבד. אחר כך הם הבינו שיש במי להיעזר, היום האבא עוזר לאחרים שנמצאים במצב דומה, מכוון אותם ומייעץ להם איך אפשר להיעזר בגופים תומכים.

- "נשמה גדולה", אישה שמלווה את בעלה שמוחו נפגע, פעם הוא היה מקפץ כאיילה והיום הוא על כיסא גלגלים. מה שמחזיק אותם זה ההומור. היא עובדת עם נשים שנמצאות במצב דומה, תומכת, מייעצת ובסוף עוזרת להם להביא את הסיפור האישי שלהם על הבמה.

- "בשמחה", אישה מספרת שחיה עם גבר שלצערה הבינה שהוא חולה נפש, היא הבינה את זה בזמן שהייתה בהריון וחיכתה למצוא את הזמן הנכון אחרי ההיריון לעזוב את בעלה. היום היא חיה את חייה ומשתדלת לשמוח כמה שיותר ולעזור לכמה שיותר אנשים.


התרגשתי לראות את היכולת של האנשים להתמודד עם הכאב,
אנשים שבעבר התמודדו עם הכאב לבד, התביישו להוציא אותו החוצה.
היום הם עוזרים ומעודדים אנשים אחרים לשתף, לקבל עזרה ותמיכה.

סיכום  הכותרת של הסיפורים "ביחד לצמוח ולגדול נשמה גדולה בשמחה " מעורר תקווה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לאהוב את עצמך

  תסתכל לה בעיניים תישך את השפתיים עד שזה יכאב לך קצת... ( "ככה זה", ברי סחרוף )   למה ללכת לטיפול? לפעמים אולי גם לך ...