הפסקות הן הזדמנות לבדוק השתייכות חברתית.
בשוטף, שיש מסגרת כלשהי אז הרבה מאתנו מרגישים
ביטחון מסוים.
בהפסקות, שהכל פתוח ואפשרי החששות עולים.
עבור ילדים, נוער ומבוגרים הפסקה היא הזדמנות לעצור ולראות איך אפשר להתחבר לאחרים.
יש כאלה
שזה קל להם,
יש כאלה
שזה קשה להם,
ויש כאלה
שנמנעים.
חלק מהילדים שאני פוגש נשארים בכיתה שלהם בהפסקה,
חלק מעיזים לעתים לצאת עד פתח הכיתה.
הילדים שנשארים בכיתה חוששים לצאת ולחוות את
העולם מחוץ לכיתה.
המפגש עם הבדידות לעומת האחרים שמשחקים מאד קשה.
שאין משהו מובנה אז חלק מהילדים נמנעים ממפגש
ומעדיפים לא לקחת סיכון.
חשוב להבין מה הילד עושה בהפסקה,
אם הוא מעדיף להישאר בכיתה, אז ממתי זה קורה?
איור: רחל קיני
למה?
חוסר הביטחון נובע לרוב מדימוי עצמי נמוך ומאירוע
קשה בעבר.
התלמידים שנשארים בכיתה מרגישים לא שייכים לרוב.
יכול להיות שזה קשור לפערים לימודיים גדולים,
דימוי גופני, חרדות, פחדים.
אם הילד שלכם מעדיף להישאר בכיתה ולא לצאת להפסקה
אז צריך לעזור לו.
איך אפשר לעזור?
כילד גם לי הייתה תקופה שהעדפתי להישאר בכיתה,
מה שעזר לי זה הספורט וכבוגר מה שעזר לי זה המפגש עם תיאטרון
פלייבק.
ילד שלא יוצא בהפסקות עלול לפתח קשיים בפיתוח מיומנויות חברתיות.
כהורים אנחנו יכולים לעזור לילד להרגיש טוב יותר, לרכוש חברים ולהנות בבית הספר.
אתם מוזמנים לקרוא -
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה