יום ראשון, 11 בינואר 2015

טיפים איך למוסס התנגדויות של ילדים

מרבית הילדים יודעים טוב מאד לעמוד על שלהם,
"לא בא לי" זה אחד המשפטים הראשונים שהם לומדים להגיד.

למה הם מתנגדים ?

אלה הסיבות העיקריות:

- ילדים חושבים אחרת, לחלוטין.
הם בהווה, לא אכפת להם מהעתיד,
הם לא דואגים.
האוכל המתוק טעים, את מי זה מעניין אם הוא בריא או לא...
מה אכפת להם ללכת לישון מאוחר, מי בכלל חושב על עייפות...
למה ללמוד, זה סבל, אפשר לעשות בזמן הזה משהו כייפי ....

- הם גם רוצים להחליט,
נמאס להם שמחליטים עבורם כל הזמן.

- הם מבינים שזה מפעיל אותנו,
כאשר הם מתנגדים הם מקבלים הרבה תשומת לב.


אז מה אפשר לעשות?

קודם כל לקבל את ההתנגדות שלהם ברוגע ובחיוך.
כן, האישיות שלהם מתעצבת והם מזמינים אותנו לעשות סדר.
ההתנגדות שלהם לעולם לא תעלם.
עליינו, המבוגרים, מוטלת האחריות להצליח להתמודד עם הנושא.

את המחשבה שלהם אי אפשר לשנות,
ברור שלאכול עוגיות זה עדיף מפירות,
וברור שעדיף לקחת משחק חדש מאשר לסדר את החדר המבלגן...

ככל שנחליט על חוקים וגבולות ברורים,
ונשלב אמפתיה לתסכול שהילד חווה בהתמודדות עם ההגבלה,
הילד שלנו יילך ויתחזק.

עדיף מאד שאנחנו, ההורים, נהיה אלה שמעמידים גבולות לילדים שלנו,
הרי מי יותר מאתנו יכול להציב גבול ובו זמנית גם להכיל ולעטוף בחום ואהבה את ילדנו?
וודאי שלה מורה בכיתה שאמורה להעביר חומר לימודי ולהתמודד עם הרבה תלמידים.
וודאי שלא הילדים עצמם שעסוקים במלחמת קיום.
וודאי שלא סבא וסבתא שלהם יש לבטח השקפות שונות על חינוך והורות.


"אני מבין שלא בא לך כרגע ללכת לישון,
הלוואי והיית יכול להיות ער עוד הרבה זמן,
כן, גם אני כעסתי ולא רציתי ללכת לישון כשאמרו לי,
אצלנו בבית הולכים לישון בשעה....
יש לך חמש דקות אחרונות לקרוא/לראות טלוויזיה...  "

"אני מבין שאתה רוצה לאכול כרגע את העוגה,
זה בטח מתסכל, העוגה נראית מאד טעימה,
אצלנו בבית עוברים לקינוח רק אחרי שכולם מסיימים לאכול,
סבלנות מתוקי"

ברגע שנצליח לשלב ולנסח בצורה ברורה גבול,
נזכיר את החוק של הבית,
נוסיף משפטי הבנה, הכלה ואמתפיה,
נצבע את המשפטים באסרטיביות מהולה ברוך, חום ואהבה,
ההתנגדות של ילדינו תתמוסס.

בהתחלה זה כואב,
אח"כ יוצא החוצה,
וכולם שמחים.

להיות עקביים,
כן, זה מאד קשה להציב גבול ובמקביל להיות זה שגורם סבל לילד שלך,
לראות אותו בוכה, זועם, משתולל.
מה שיכול לעזור זאת ההבנה שכרגע הילד שלכם גדל,
לומד להתמודד ולהתגבר,
אתם שם לידו, מלווים אותו בצמיחתו.
בעתיד יהיה לו קל לפרוס כנפיים...
צילום: אביטל גיל


עוד דברים שיכולים לעזור:

* לתת לילד להחליט על הרבה דברים,
לשאול את דעתו,
לתת לו תפקידים,
שיחתוך ירקות או יערוך את השולחן?
ביצה עין או מקושקשת?
חופפים היום או מחר?
הוא רואה את הסרט עכשיו או אחה"צ?


* לתת לילד תשומת לב,
בילוי אינטימי עושה פלאים,
גם מבט והתעניינות כנה.




מי שרוצה מוזמן להכנס לקישור ולקבל עשרה שיעורים במייל ללא תשלום
בנושא "רוצה שהילדים שלך יקשיבו לך?"

מוזמנים לקרוא מאמרים קשורים-

איך להציב גבולות לילדים שלנו?


אקו מציעה מגוון סדנאות והופעות לארגונים וחברות לקראת חודש המשפחה שיערך בפברואר הקרוב, מוזמנים להיכנס לקישור
פידבק מהמופע האחרון שלנו, מניר רווה, מנהל דרך הילד-
"אני אדם של מילים , הם הערוץ האהוב עליי להביע ולקשור את עצמי אל העולם. אבל ביום שלישי בתום שעה וחצי קסומות , מרגשות , טעונות , מצחיקות עד דמעות , נותרתי בלי מילים ומה שיצא לי היה מלמול מוזר שכלל סוגים שונים של וואו. עכשיו אחרי שלושה ימי עיבוד אני יכול להסביר לעצמי יותר מה בדיוק היה שם.
אז קודם כל היה שם כישרון , המון כישרון , כמות כזו של כישרון שגורמת לך לקנא, היה שם אומץ , אומץ לדמוע סיטואציות ובלי הכנה מראש להמחיז אותה וכמו להראות לאדם השתקפות עצמו במראה בעוצמה נדירה , היה שם דיוק , דיוק שיכול לנבוע רק מיכולת הקשבה נדירה שיודעת לאסוף כל שביב מידע מאדם , ממילותיו , תנועות הגוף ולהחזיר לו את עצמו בתמונה כוללת ללא ברירה פרט להתבונן. הייתה שם נראות , כזו שנותנת לאדם תחושה שרואים אותו על מי ומה שהוא , היה שם כלי עוצמתי שלא הבנתי את עוצמת כוחו עד שירדה לי דמעה שכמו אמרה לי בדיוק את זה.
אני מנהל לא מעט שנים , עברתי הרב ערבי צוות ,מעולם לא הרגשתי קרוב יותר לצוות שלי דווקא בזכות המדיה המיוחדת הזו. היה שם משהו מיוחד בערב הזה שיצר תחושת יחד שתישאר ולו בגלל העובדה שבעזרתכם ראינו אחד את השני , אותנו , ראינו שמתחת לכל אדם יש ילד שרוצה להיות אהוב וכאנשי חינוך כשמבינים את זה, מבינים הרבה מאוד
תודה על חוויה שאין לה מילים אבל בהחלט יהיה לה המשך אני ועוד ניפגש על הבמה שלכם כי חשוב לנו כצוות וכבודדים להמשיך לפגוש את עצמנו,תודה "



בנוסף, ניתן לרכוש את משחק הקופסא "תיאטרון פלייבק" , המשחק מגבש ומפתח את התקשורת, מתאים למשפחה וחברים, פרטים בקישור







אין תגובות:

פרסום תגובה

להרגיש משמעותי

  כולנו רוצים להרגיש משמעותיים. אף אחד לא רוצה להרגיש חסר תועלת, כישרון מבוזבז. כתלמיד ביסודי, בכל תעודה היו רושמים לי "לא ממצה את ה...