יום ראשון, 5 בינואר 2014

חינוך ללא עונשים וצעקות

אתמול הילדה הקטנה שלי שאלה מה זה עונש?
מעניין, גם אני שואל את עצמי לאחרונה הרבה שאלות בנושא.
 אני מנסה בתקופה האחרונה לעשות משהו בנושא העונשים, הרבה הורים ומורים נוקטים בעונשים מתוך מחשבה שזה יכול להשפיע על הילדים להתנהג נכון.
האמנם?
אז מה אמרתי לילדה שלי?
אה.... עונש זה משהו שאנשים עושים כדי ללמד מישהו להתנהג נכון, אם מישהו עושה משהו לא נכון אז יש אנשים שרוצים ללמד אותו איך כן להתנהג ואז הם בוחרים לתת עונש.
אז למה הם לא כועסים? היא אמרה...
צודקת, אמרנו לה.
עדיף לכעוס.

בויקיפדיה כתוב מהות הענישה היא פגיעה מדודה כלשהי באנשים שחרגו מנורמות המסגרת החברתית, ובאה בתגובה לפשע או להפרת הנורמות.

בפסיכולוגיה התנהגותית (על פי גישת פרדריק סקינר) מוגדר עונש כגירוי שבא בעקבות תגובה, ומפחית את תדירותה (עד להכחדה).

לפני שמענישים אני מזמין אתכם לחשוב רגע...
האם הנורמות במסגרת שאתם אחראים עליה מתאימות למשתתפים?
האם הנורמות מקובלות על המשתתפים?
האם עונשים מפחיתים את ההתנהגות הרעה או שרמת הולכת וגדלה?

כשאני עובד עם תלמידים אני אומר להם שאצלי אין אלימות וקללות, כולם מכבדים אחד את השני.
אני מסביר להם שאני יכול לעבוד רק באווירה נעימה, אווריה בה מכבדים אחד את השני.
פעם הייתי מוציא מהכיתה את מי שקילל, שייצא להירגע.
זה עזר?
ממש לא.
הוא החמיץ רגעים מהותיים, רגעים שיכלו להיות משמעותיים מאד בשבילו.
האם הוא הפסיק לקלל?
ממש לא, אולי עשה את זה פחות בשיעורים שלי.

היום מי שמקלל בשיעור, או מתנהג בחוסר כבוד, נשאר בשיעור.
היום אני מבין שמי שמקלל זה בכלל לא באשמתו, נסיבות חייו גורמים לו להתנהג באלימות.
ילדים כאלה רגילים להענש, לחטוף צעקות, לקבל תשומת לב בעקבות התנהגות רעה.
היום, אם מישהו מקלל, אני עוצר, מסתכל עליו ואומר לו משפט, משפט שמותאם למה שהוא עשה.
לא צועק, אמור בקול שמכוון אל האישיות שלו, קול שיצליח לחדור אליו,
קול שיחמם את ליבו וימוסס את ההתנגדות שלנו,
קול מדוייק, לא רך ולא נוקשה מדי, וכן... אני צובע את זה בכעס, הצבע מותאם לילד.

הרבה ילדים נענשים,
במקום שיפרקו את האנרגיות שלהם אז כולאים אותם, בחדר, בפינה, בפרוזדור.
הם חוזרים מהעונש כועסים, כועסים על עצמם ועל מי שהעניש אותם.
אם הם נענשים בבית ספר אז גם יכעסו עליהם בבית.
הם חוזרים מהעונש טעונים כמו רימון, רימון שאולי פוחד מהעונש הבא.
אני לא מאמין בחינוך ע"י יצירת פחד והרתעה.

יש תלמידים שמשאירים אותם שעות נוספות או מבקשים מהם להגיע מוקדם בבוקר לבית הספר.
יש ילדים שמשעים אותם.
מישהו בודק מה קורה איתם בזמן שהם לא בבית הספר?

מסתבר שהם אדישם לעונש, זה לא מזיז להם.
הם מנותקים ולא אכפת להם.
לדעתי, זה ממש עונש מוגזם, זה פוגע בשינה, בתזונה, בתנאים בסיסיים.
דווקא הילדים האלה צריכים לישון טוב ולאכול טוב.

נכון, לפעמים חייבים לעצור מישהו, להפסיק התנהגות שפוגעת באחרים.
אם מישהו לא מפסיק למרות שאומרים לו שוב ושוב אז זה מאפיין משהו עמוק שלא עובד,
זה סימפטום לחוסר יכולת של הסביבה להתמודד אם אדם

עונש לדעתי הוא פעולה אלימה שבאה מתוך חוסר היכולת של אדם להתמודד עם התנגדות.
העונש לפעמים הוא תגובה אלימה, משפט, מבט, זלזול וחוסר כבוד.
עונש נובע בהרבה מקרים מתוך חוסר אונים להכיל ולקבל את האחר.



אפשור, קבלה, אמפתיה, פתיחות, כבוד ואמונה יכולים מאד לעזור בהתמודדות עם התנהגויות לא רצויות.

וכן... יש מקום לכעס, טבעי לכעוס, השאלה היא כמה ואיך.


אז איך אפשר להימנע מעונשים?
1. ליצור חוקים ונורמות שמקובלים על כולם
"אצלנו בבית לא צועקים... אצלנו בכיתה מדברים בהצבעה... אצלנו בבית אוכלים מסביב לשולחן..."
2. לכבד אחד את השני
לדעת לווסת את הרגשות השליליים ולהסביר אחד לשני למה ההתנהגות פוגעת
3. לחזק ולהאיר הצלחות, דבר לא ברור מאליו
" מאד נעים שאתם מצליחים להקשיב אחד לשני בכיתה... איזה יופי שמרתם על הסדר... כל הכבוד שאתם מתאזרים בסבלנות..."
ובעיקר להאמין שדווקא מי שחורג מהנורמות החברתיות זקוק להכלה וקבלה,
הוא עושה זאת כי הוא לא מצליח לראות את האחר, להיות קשוב ואמפתי לסביבה.
ככל שהוא ירגיש שרואים אותו ומקבלים אותו יותר כך מידת הצורך בעונשים תלך ותפחת.

מאמר בנושא גבולות, הכלה ואלימות ועוד באתר מאמרים נוספים

פעילויות של אקו


- קבוצה למבוגרים בפרדס חנה בימי ראשון בהנחיית איילת, חיפה בימי רביעי בהנחיית יעקב 
- בקרוב קבוצת בוקר למבוגרים בפרדס חנה בהנחיית איילת
- הדרכות הורים
- הרצאות לצוותי חינוך והורים
- מפגשים טיפוליים 
- הופעות באירועים פרטיים, ארגונים ומוסדות
-











אין תגובות:

פרסום תגובה

להרגיש משמעותי

  כולנו רוצים להרגיש משמעותיים. אף אחד לא רוצה להרגיש חסר תועלת, כישרון מבוזבז. כתלמיד ביסודי, בכל תעודה היו רושמים לי "לא ממצה את ה...