יום שני, 5 בדצמבר 2016

איומים על ילדים



"איומים לא עובדים עלי" אמר בסוף המופע הנער החמוד שחגג בר מצווה.

האם יש מקרים מסויימים בהם אלימות יכולה לעזור בחינוך ילדים?
האם איום זה אלימות?
מה לגבי צעקות, התניות ועונשים?
מה הדרך הנכונה להתמודד עם ילד שעושה מה שהוא רוצה בבית?


האם אתם מוצאים את עצמכם לפעמים אומרים משפטי התניה מפחידים?
למשל-
"אם לא תכין שיעורים אז..."
"אם לא תסדרי את המשחקים אז..."
"אם לא תתלבש אז..."
"אם לא תאכלי אז..."



מאד קשה להיתקל בילד שלא רואה אותך,
שלא שומע אותך,
עושה מה שהוא רוצה.

מה אתם חושבים על סטירה חינוכית?


השבוע ראיתי את הסרט התורכי "העולם שלי",

הסרט מעורר מחשבה.

ההורים בסרט נאלצים לגדל תינוקת שלא שומעת ולא רואה.
ּּּ
התינוקת גדלה ומתקשה מאד לתקשר עם הסביבה,

ההורים מחליטים כעבור מספר שנים להזמין לילדה מורה מיוחד,

מישהו שיצליח ללמד אותה איך צריך להתנהג.

המורה רואה שהילדה מתנהגת ממש כמו חיה פרועה בבית,

אוכלת עם הידיים, בעמידה, מהצלחות של בני המשפחה,

כדי ללמד אותה הוא נאלץ להשתמש בכוח פיזי, דוחף וסוטר לה.



לפעמים אני נתקל בילדים שאין להם בעיית שמיעה או ראיה אבל הם מתנהגים כאילו יש להם,

לא ממש מוכנים לראות ולהקשיב.

מקשיבים רק לעצמם, "בא לי" או "לא בא לי"...


בסרט, המורה הצליח בדרכו המיוחדת לאלף את הילדה הפרעית,
בדרך קשה, בתמיכתו, היא אפילו סיימה בהצלחה לימודים אקדמיים.


במופע בר המצווה שהופעתי בו, נער הבר מצווה היה אמור ללמוד את הדרשה,
ההורים היו בלחץ כי 
מועד האירוע הלך והתקרב והנער לא התקדם כמצופה,
"אם לא תלמד לא נעשה לך בר מצווה",
זה המשפט שנאמר לנער.
בסוף הנער הצליח ללמוד ולהגיש את הדרשה בצורה מעולה.
ההורים היו שם לצידו,
עשו כל מה שאפשר לעשות כדי לעזור לו.
מקסים שהנער הבין ביום שבו הפך לבוגר שהכל תלוי בעיקר בו,
שאיומים לא עובדים עליו.
הוא הצליח להבין את זה כי המשפחה שלו עזרה לו להבין את זה.


אנחנו ההורים, כל הזמן אומרים לעצמנו "אהבה ללא תנאי".

האומנם?

באהבה ללא תנאי אנחנו נותנים בלי לבקש בחזרה.


האם אתם באמת מצליחים לא להיפגע, לכעוס ולהעלב כשהילד שלכם מתנהג בצורה מזעזעת?


כן !! גם אנחנו רוצים  לשמוע תודה ולקבל יחס מכבד, הערכה ואהבה מילדינו.

ואולי פה הבעייה,

אהבה ללא תנאי זה טוב ויפה עם תינוקות,
אבל ברגע שהילדים שלנו גדלים אז יש לנו כבר ציפיות מהם,
כולנו בני אדם,
אין מה לעשות,
אנחנו אמורים להרגיש אכזבה כשהילד שלנו לא ממש רואה ושומע אותנו,
זה בסדר  להיפגע ולכעוס כשהילד שלנו מעליב אותנו,
נמשיך כמובן לאהוב אותו אבל חשוב מאד שהילד יתחיל ללמוד משהו על העולם.

שלכל מעשה שלו יש השפעה,
השפעה חיובית או שלילית.

חשוב מאד שהילדים שלנו ילמדו להרגיש מה מרגישים האחרים סביבם.

שלא יהיו בחושך.


אני כמובן לא מאמין באיומים, עונשים ואלימות,
אבל אני בהחלט חושב שאם הילד שלך עובר גבול ובכלל לא מתחשב באף אחד אז צריך לעצור.

לעצור ולהתחיל לעשות שינויים.

שינויים קיצוניים.

ההורים בסרט כל כך חששו להתמודד עם הילדה שלהם,
האהבה ללא תנאי עודדה את הילדה שלהם להיות חיה פראית.

האהבה ללא תנאי שלהם יצרה אצל האחות הקטנה חסרים עצומים.


המשפט שהרבה פעמים עוזר הוא "אני רואה שקשה לך...מה יעזור לך להצליח לסדר/להתארגן/ללכת לישון...?".

אם אתם אומרים את המשפט אבל לא זוכים לתגובה אז כנראה שהגיע הזמן להרים הילוך face1

שנצליח להקשיב לעצמנו ולאחרים סביבנו...

קישור לסרט "העולם שלי"



מוזמנים לבקר באתר www.echoplayback.co.il/   ולקבל פרטים על 

-  טיפול זוגי/משפחתי/פרטני, לפעמים מפגש אחד יכול לעשות פלאים....

- סדרת ימי שישי מפנקים,  סדנאות תרפיה בפרדס חנה ובתל אביב

- משחק קלפים קבוצתי ( פלייבק לילדים, נוער ומבוגרים )

- קורס מרוכז בחנוכה המיועד לאנשי חינוך, טיפול, מנחי קבוצות וכל מי שעובד עם קבוצות.


מאמרים קשורים



יעקב דניאל, מייסד ומנהל אקו- המרכז הישראלי לפלייבק תרפיה, דרמה תרפיסט, במאי, מרצה בנושאי חינוך, טיפול והנחיית קבוצות.

סלולרי: 050-8713662
אקו, אתר הבית  http://www.echoplayback.co.il/
מאמרים בנושאי חינוך http://echopl.blogspot.co.il/
תוכניות לימודים שנתיים http://www.echoplayback.co.il/#!curse/c1unf



-

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

להרגיש משמעותי

  כולנו רוצים להרגיש משמעותיים. אף אחד לא רוצה להרגיש חסר תועלת, כישרון מבוזבז. כתלמיד ביסודי, בכל תעודה היו רושמים לי "לא ממצה את ה...