פרויד אמר ש- "אם תרצה שיהיה בכוחך לסבול את החיים, היה מוכן לקבל את המוות",
בסוף כולנו נמות,
אי אפשר לברוח מזה.
מי לא מושפע מהמחשבה על המוות?
מחקרים רבים מראים על כך שהחשיבה על המוות משפיעה על המחשבות, הבחירות וההתנהגות שלנו.
אם נדייק יותר אז למעשה האופן שבו אנו חווים את המוות משפיעה במידה רבה על החיים.
לקבל את המוות זה בעצם לקבל את העובדה שלמעשה אין לנו כלל שליטה,
לא על החיים ולא על המוות.
רובנו מדחיקים את המוות.
ככל שנקבל את הפחד,
הפחד מהעובדה שהמוות יגיע,
הפחד מהעבודה שאין לנו שליטה על החיים ,
כך למעשה יהיה לנו יותר כוח לקחת אחריות על החיים.
בד"כ אני כותב על פלייבק,
אז מה פתאום אני כותב על מוות?
העניין קשור לקורס שסיימתי לא מזמן,
"חירות ויצירתיות במצבי משבר" של ד"ר יונתן דוידוב,
והספר שאני יאלום "פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית".
מודעות וקבלת המוות תעזור לנו לחיות חיים משמעותיים.
אז למה לחשוב על מוות? למה לסבול?
מה לעשות,
החיים רצופים בעיות, קשיים, סבל...
מה ההבדל בין אנשים שחוו סבל והצליחו להתגבר עליו לבין אנשים שחוו את אותו הסבל ולא הצליחו?
מי שמצליח זה מי שלוקח אחריות.
אז איך מוות, שליטה, חוסר שליטה ואחריות קשורים לתיאטרון פלייבק?
קשורים ועד איך....
תיאטרון פלייבק מבוסס על אילתור,
באילתור אתה צריך לקבל את העובדה שהכל יכול להתרחש,
כל רגע אתה מקשיב לעצמך,
מקשיב לאחרים שסביבך,
אתה לוקח אחריות ופועל כל רגע מחדש,
עושה בחירות על הבמה.
תיאטרון פלייבק מבוסס על אילתור סיפורים אוניברסליים,
הסיפורים הם על תימות המשותפות לכולנו,
מערכות יחסים, עבודה, משפחה, התחלות, פרידות.
משתתפי סדנאות תיאטרון פלייבק עוברים תהליך מרפא שבו הם מצליחים להיכנס למגוון גדול של-
סיפורים, תפקידים, דמויות, מצבים, קונפליקטים, קשיים ...
נכון, בהתחלה, חלק מהמשתתפים עלולים להרגיש פחד במה, פחד מוות...
זה מאד מפחיד כל רגע לשחק, לקחת החלטה, לאלתר טקסט, תנועות,
אבל בעצם זה הרי מה שאנחנו עושים כל יום.
אז למה על הבמה זה בכל זאת מפחיד?
כי על הבמה אפשר לראות איך אנחנו מגיבים כשאנחנו בחוסר שליטה.
איך בכל זאת מצליחים לאלתר על הבמה אם זה כל כך מפחיד?
פה קבור הכלב...זהו עצם העניין...
המשתתפים בסדנאות תיאטרון פלייבק עולים לבמה אחרי שהם הקשיבו לסיפור של מישהו אחר,
על הבמה הם מצליחים להתנתק מעצמם,
להתחבר לדמויות שבסיפור,
בגלל שהסיפורים הם אוניברסליים קל מאד להתחבר אליהם,
ההרחקה מאפשרת חופש להתמודד בהצלחה עם הפחד ושאר האתגרים הגדולים על הבמה.
אז מה הקשר בין המשחק על הבמה למציאות?
"כל העולם במה",
ברגע שמצליחים לקחת אחריות ולבצע פעולה מסויימת על הבמה קרוב לוודאי שגם בחיים, כשנהיה בסיטואצייה דומה נגיב בצורה דומה.
אם על הבמה אנחנו מצליחים להתמודד עם הפחד מהלא ידוע אז לבטח גם בחיים נצליח להתמודד אם הפחד מהלא ידוע.
לפי התיאוריה אקזיסטנציאליסטית האדם מושפע מהיסודת הקיום: מוות, חופש, בדידות וחוסר משמעות.
בפוסט זה תארתי את הקשר בין מוות לבין השתתפות בסדנאות פלייבק,
חשוב מאד להזכיר שמשתתפי סדנאות תיאטרון פלייבק מרגישים על הבמה תחושות מיוחדות של חיבור גדול לשאר המשתתפים, חיבור שמתבטא בהקשבה ויצירה משותפת.
אחד הדברים המשמעותיים שחווים משתתפי הסדנאות הוא במשמעות העצומה של הנתינה עבור מי שסיפר את הסיפור,
במשמעות העצומה שהם חווים בעקבות ההזדמנות המיוחדת שניתנה להם,
להצליח לחשוב, לפעול, לבחור ולקחת אחריות על הבמה.
התוכנית השנתית "הנחיית קבוצות בשיטת אקו" תועבר השנה גם בתל אביב וגם בפרדס חנה.
סמינר הקיבוצים
ימי שישי, 09:00 - 12:15
תחילת לימודים 28.10
מפגש התנסות וראיון קבוצתי בתאריך 22.8, 19:00 במכללת סמינר הקיבוצים.
פרדס חנה
ימי ראשון, 17:00 - 20:15
תחילת לימודים 30.10.16
מפגש התנסות וראיון קבוצתי יתקיים בתאריך 21.8 , 17:00 בפרדס חנה.
כמו כן, ניתן להרשם לקורס מרוכז , 21,22 לאוגוסט בסמינר הקיבוצים.
או להגיע ליום אחד...
מי שנרשם ליומיים המרוכזים מקבל 10 % הנחה בשכר הלימוד השנתי.
כמו כן אנחנו מעבירים סדנאות תיאטרון פלייבק למבוגרים בפרדס חנה,
ימי שני קבוצת בוקר וקבוצת ערב.
פרטים נוספים על תכנים, עלויות באתר אקו
מאמרים קשורים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה