אור עולה בבוקר
על אגם רחוק (זוכרת)
כן אני זוכרת
ולא אחדל ולא אשתוק.
אור שמבשר את
ההשכמה והזריחה (זוכרת)
רק לראות עוד פעם
יותר מזה איני צריכה.
שמש, הביאו שמש
אם שָמַי מעוננים
עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים.
(נעמי שמר)
יותר ויותר אני נחשף לילדים שמוגדרים כמי שסובלים מהפרעות קשב.
חשוב מאד שהורים יקבלו את העובדה שהפרעת קשב היא הפרעה משפחתית.
כל בני המשפחה נחשפים ומושפעים מהתופעה וכל בני המשפחה יכולים לעשות הרבה כדי לשנות את המצב.
להורים יש תפקיד משמעותי.
עדיין לא ברור מה קודם למה...עד כמה משפיעים דפוסי ההתנהגות של ההורים על התופעה.
מאד קשה לא לצאת מהכלים ולא לבקר ילד שנמצא בתוך העולם שלו .
ילדים שזהותם מתערערת יתקשו מאד להיות רגועים.
איור: רחל קיני
הסיבות לערעור יכולות להיות רבות-
יחסים משפחתיים לא טובים בבית
אלימות מילולית ופיזית
גירושין
הורים דיכאוניים וחרדתיים
אירוע טראומתי לא מעובד
ילדים כאלה לא יחדלו ולא ישתקו.
ילדים כאלה חשופים לקשיים, לשמיים מעוננים.
המנגנון הטבעי של אותם ילדים הוא לעצום עיניים, לצלול.
כל אחד צולל ושט לסביבה שיכולה להרגיע אותו.
ילדים כאלה רגילים לחוות את השמש בפנים.
הם יחששו מאד להיפתח, להקשיב ולספוג.
שהם היו פתוחים אז הם נכוו.
המנגנון שלהם גורם להם להמשיך לשמור על השמש בפנים, הם מפחדים לחלוק אותה עם אחרים.
ברור שלילדים כאלה יהיה קשה להתרכז, לעצור.
עצירה יכולה לאיים עליהם.
שעוצרים אז מתבוננים פנימה ובפנים קודר.
חום יכול לאיים עליהם.
לכל ילד יש את נקודות החוזק שלו, נקודות האור.
כהורים האתגר שלנו הוא להאיר כמה שיותר את נקודות האור של ילדינו.
ההבנה והקבלה שיש קשר בין דפוסי ההתנהגות האישיים והמשפחתיים לבין מידת הפרעות הקשב אצל הילדים יכולה לעזור.
יש להבחין בין קבלה לבין תחושות אשמה.
ברור שלכל אדם יש נסיבות חייו.
ברור כל הורה עושה את את כל מה שהוא יכול לעשות כדי להיטיב עם ילדיו.
קבלה, חמלה ואפמטיה יכולים להביא אור.
שמש הביאו שמש.
על אגם רחוק (זוכרת)
כן אני זוכרת
ולא אחדל ולא אשתוק.
אור שמבשר את
ההשכמה והזריחה (זוכרת)
רק לראות עוד פעם
יותר מזה איני צריכה.
שמש, הביאו שמש
אם שָמַי מעוננים
עוצמת את עיני
אבל השמש היא בפנים.
(נעמי שמר)
יותר ויותר אני נחשף לילדים שמוגדרים כמי שסובלים מהפרעות קשב.
חשוב מאד שהורים יקבלו את העובדה שהפרעת קשב היא הפרעה משפחתית.
כל בני המשפחה נחשפים ומושפעים מהתופעה וכל בני המשפחה יכולים לעשות הרבה כדי לשנות את המצב.
להורים יש תפקיד משמעותי.
עדיין לא ברור מה קודם למה...עד כמה משפיעים דפוסי ההתנהגות של ההורים על התופעה.
מאד קשה לא לצאת מהכלים ולא לבקר ילד שנמצא בתוך העולם שלו .
ילדים שזהותם מתערערת יתקשו מאד להיות רגועים.
איור: רחל קיניהסיבות לערעור יכולות להיות רבות-
יחסים משפחתיים לא טובים בבית
אלימות מילולית ופיזית
גירושין
הורים דיכאוניים וחרדתיים
אירוע טראומתי לא מעובד
ילדים כאלה לא יחדלו ולא ישתקו.
ילדים כאלה חשופים לקשיים, לשמיים מעוננים.
המנגנון הטבעי של אותם ילדים הוא לעצום עיניים, לצלול.
כל אחד צולל ושט לסביבה שיכולה להרגיע אותו.
ילדים כאלה רגילים לחוות את השמש בפנים.
הם יחששו מאד להיפתח, להקשיב ולספוג.
שהם היו פתוחים אז הם נכוו.
המנגנון שלהם גורם להם להמשיך לשמור על השמש בפנים, הם מפחדים לחלוק אותה עם אחרים.
ברור שלילדים כאלה יהיה קשה להתרכז, לעצור.
עצירה יכולה לאיים עליהם.
שעוצרים אז מתבוננים פנימה ובפנים קודר.
חום יכול לאיים עליהם.
הם כמהים לחום וחוששים מזה מאד.
לכל ילד יש את נקודות החוזק שלו, נקודות האור.
כהורים האתגר שלנו הוא להאיר כמה שיותר את נקודות האור של ילדינו.
ההבנה והקבלה שיש קשר בין דפוסי ההתנהגות האישיים והמשפחתיים לבין מידת הפרעות הקשב אצל הילדים יכולה לעזור.
יש להבחין בין קבלה לבין תחושות אשמה.
ברור שלכל אדם יש נסיבות חייו.
ברור כל הורה עושה את את כל מה שהוא יכול לעשות כדי להיטיב עם ילדיו.
קבלה, חמלה ואפמטיה יכולים להביא אור.
שמש הביאו שמש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה