רשמים מתוך מפגש תיאטרון פלייבק ליהודים וערבים 6.4.14 שנערך במכללת סמינר הקיבוצים

רשמים מתוך מפגש תיאטרון פלייבק ליהודים וערבים 6.4.14 שנערך במכללת סמינר הקיבוצים

חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי התייחסות מעניינת למושג אושר של ד"ר לפילוסופיה מיכאל לייטמן

"אני סבור, שהאושר ניתן להשגה רק באיזון. כאשר בין בני האדם יופיע שילוב הדדי, כאשר הם יתחילו להרגיש את עצמם בחברה נכונה ותיעלמנה כל הבעיות, כאשר הסביבה תתמוך בנו בהומיאוסטאזיס, כאשר האדם יתחיל להרגיש שהוא כאילו שוחה במצב של שלווה ורוגע פנימיים וחיצוניים, זה יזמין בתוכו הרגשה של אושר.

במילים אחרות, הרגשת האושר אינה נוצרת מכך שאני כל דקה ממלא את עצמי באופן אגואיסטי, ואיני יודע מה יהיה הלאה, מפני שחוץ ממני קיימים עוד אגואיסטים זהים, שרוצים להרגיש אושר על חשבוני.

הרגשת האושר מופיעה בזכות איחוד משותף, הרגשה של איזון, בדיוק כמו שבגוף בריא מורגשים חיים מלאים, כאשר הוא מתפקד, מתחזק ומאזן את עצמו בצורה נכונה. כך גם בחברה האנושית אנחנו צריכים לקחת דוגמה מהטבע ולהשתוקק לאותו הדבר, ואז אנחנו נראה מה היא באמת מבחינתנו מטרת החיים. ההרגשה במצב הזה, זה יהיה האושר".

מקור השם אביב בלטינית זה "להיפתח".

האושר מגיע שהלבבות נפתחים.

השבוע אקו לקחה חלק בכנס יהודים וערבים שנערך במכללת סמינר הקיבוצים בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, המכללה האקדמית בית ברל ( המכון האקדמי הערבי ), המכללה האקדמי לחינוך אלקאסמי, והמכללה הערבית לחינוך בישראל- חיפה.

אחת מ מטרות הכנס היא להיפתח לקולות אחרים....

הוזמנו להעביר למשתתפים יהודים וערבים סדנת תיאטרון פלייבק, ליצור מפגש בין הקולות השונים, לעורר הבנה ואמפתיה אחד לשני.

בדברי הפתיחה הביאה נציגת המכללה האקדמי לחינוך אלקאסמי ציטוט  של יצחק רבין-

"אין לי נכסים,

יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים,

עולם טוב יותר, מפויס יותר-

עולם שנעים לחיות בו.

אין זה הרבה מדי.

מוטי לרנר, מאמרגני הכנס תאר שמטרת הכנס הינה קירוב לבבות שיביא ללקיחת אחריות חברתית ויוזמות.

נרגשים מהמעמד, חוששים מהמפגש המורכב הלכנו להעביר את הסדנאות למשתתפים, אני ואיילת זוגתי.

מבצע מיוחד לבתי ספר ומוסדות השכלה לרגל סיום שנת הלימודים,

המזמינים הופעות וסדנאות עד לתאריך 1.5.14 יזכו להנחה של 20% .

פרטים על הסדנאות וההופעות באתר http://www.echoplayback.co.il/

את הסדנה ראשונה אני הנחתי,  שמענו סיפורים על מפגשים בין ערבים ויהודים, רגעים של חיבור ורגעים של ריחוק, רגעים של כעס ורגעים של חמלה.

סטודנט יהודי סיפר שלפני שנים אחדות, בקיבוץ, הוא התחבר לשני ערבים שעבדו במקום.

הם התחילו לבלות ביחד,

בקיבוץ ובכפר הערבי,

הפכו לחברים.

יום אחד נודע לו שאחד החברים נתפס על גניבה בכלבו.

החברים נעלמו.

הוא לא הצליח ליצור איתם קשר.

כעבור שנים הוא פגש את אחד מהם,

את החבר הטוב הוא עדיין לא פגש.

לדבריו, כנראה שהחבר הטוב נגרר לגניבה.

הסטודנט מעולם לא נפרד מהחבר הערבי,

החבר הערבי וודאי נבוך.

קשה לצאת מתבניות,

כשמסביב שוררים יחסי

שולט- נשלט,

עובד – מעביד,

כובש- נכבש,

אז אפילו יחסים וחברות צפויים להיקטע,

כנראה שהדרך ארוכה.

סטודנטית ערבייה סיפרה שבמקום להירשם לקורס אקדמי הציעו לה להצטרף לפרויקט "מבט", מפגשי יהודים וערבים.

לסטודנטית היה מאד קשה לשמוע את ההתקפות של היהודים, את ההקשר שהם העלו לשואה, היא התאפקה בכל המפגשים עד שבמפגש האחרון התפוצצה ואמרה משהו כמו "כנראה שהשואה הגיעה לכם...".

כולם היו בהלם.

התהליך השנתי קרס.

היא הרסה את כל מה שנבנה.

במשך חודשים הצוות בונה מרקם עדין ושברירי,

מרקם שספג הרבה מטענים וקרס ברגע שהיא לא הצליחה להתאפק יותר.

שנה אחרי היא שוב הצטרפה לפרויקט,

אחרי ביקור משותף של הערבים והיהודים בפולין היא הרגישה חרטה גדולה על דבריה.

עכשיו היא מנסה לחבר ולבנות את מה ששברה במו ידיה...

הסטודנטית הערבייה התרגשה לראות סטודנטית יהודיה שאוספת שברי זכוכית מפוזרים על הרצפה, פגועה  מהשברים היא מנסה לבנות ולחבר...

מבצע מיוחד לבתי ספר ומוסדות השכלה לרגל סיום שנת הלימודים,

המזמינים הופעות וסדנאות עד לתאריך 1.5.14 יזכו להנחה של 20% .

פרטים על הסדנאות וההופעות באתר http://www.echoplayback.co.il/

בסדנה השנייה, שאיילת הנחתה, לא היו ערבים, היו סטודנטיות לחינוך מיוחד.

אולי הם הלכו למעגלי דיבור והקשבה שהיו במקביל...לא ברור מה הסיבה שהם נעדרו.

האם זה אחד מהמאפיינים של הערבים? להיעלם מתישהו...? מרצונם? לא מרצונם?

למרות שלא היו ערבים בחדר הסיפורים עסקו באותו נושא.

 הסיפור בסדנה השנייה גם היה על פרידה של יהודי מחבר ערבי.

בחור מ"ניצן" סיפר על  חבר ערבי שהיה עובד ניקיון, החבר היה מאחר כל פעם או נעדר כי היה לו קשה לעבור..ולכן כנראה פוטר והפסיק לבוא .

הבחור מ"ניצן" סיפר בהמשך על  היותו חריג  בבית הספר, איך בני גילו לעגו לו  ואיך  בסופו של דבר מצא את קבוצת השייכות שלו ב"ניצן", שם הוא נהנה מאוד עם חבריו , ומבלה בגודו , הצגות ועוד.

הסיפור השלישי היה של הבחור מירושליים. סיפור מתקופת גל הפיגועים באוטובוס קו 18.

" יש לי סיפור קליל "-  בחור מזרחי שבקלות יש לו חזות ערבית, סיפר איך בהיותו באוטובוס ,החליט להתכרבל בשמיכה שמכסה את כל גופו ולהיכנס לראש של מחבל, וכך המשיך להשתעשע ברעיון ולהפחיד את מי שישבה לידו. הבחורה נגשה לנהג להתלונן. שוטר עלה וביקש תעודת זהות . הבחור הוציא תעודת זהות ועשה "בום" מפתיע .. נמאס לו שבכל מקום בודקים אותו , מתייגים אותו ..

בתקופה כל כך עמוסה ומתוחה מנגנון הגנה של הומור  מכסה על  מצוקה גדולה. נפגע שהופך להיות פוגע..

ובתוך קבוצה של סטודנטיות לחינוך מיוחד. עולה  בי שאלה מה זה חינוך מיוחד?.

אולי "חינוך מיוחד" זה חינוך שמשקיע משאבים על איך אפשר לחיות בעולם נעים יותר, איך אפשר להיפתח לאחר, איך אפשר לא להיות עבדים אלא אנשים חופשיים בסביבה בטוחה.

אולי אם יושקעו משאבים גדולים יותר טובים בקירוב לבבות במקום בביטחון נרגיש שלווה ורוגע פנימיים וחיצוניים, נרגיש אושר.

כולנו בני אנוש, רוצים לחיות בטוב ובאושר.

אם
מילים: יענקל'ה רוטבליט
אם 
אם רק תבינו 
אם רק תאמינו 
הושיטו ידיים 
זה לא בשמיים. 
אם... 

אקו מציעה הופעות תיאטרון פלייבק ומגוון סדנאות.

סדנאות אקו מותאמות לכל סוג אוכלוסייה, לילדים, בני נוער ומבוגרים.

בתי ספר, ארגונים וחברות.

הסדנאות מאפשרות הכרות עמוקה של המשתתפים אחד לשני,

שיפור התקשורת הבין אישית,

ועיבוד אישי וקבוצתי לנושאים כגון- לחץ קבוצתי, אלימות, מיניות והטרדה מינית, התמכרויות לסמים ואלכוהול, מגדר, התמודדות עם לחצים, כבוד האדם, גזענות ועוד...

 פרטים על הסדנאות באתר http://www.echoplayback.co.il/

מבצע מיוחד לבתי ספר ומוסדות השכלה לרגל סיום שנת הלימודים,

המזמינים הופעות וסדנאות עד לתאריך 1.5.14 יזכו להנחה של 20% .

פרטים על הסדנאות וההופעות באתר http://www.echoplayback.co.il/

קליניקה חדשה לתושבי חדרה- פרדס חנה- זכרון יעקב
פרטים באתר   http://www.echoplayback.co.il/#!dth/c1mjo

12.4.14 מוצ"ש, 20:30 מופע תאטרון פלייבק אקו בתאטרון הידית פרדס חנה
פרטים באתר http://www.echoplayback.co.il/#!echohana/c1n32

חג אביב שמח.

איך לא לאבד שליטה

הרבה פעמים אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו חסרי שליטה, לא יודעים מה לעשות, איך להגיב.

חוסר השליטה לפעמים גורם לנו לחוסר אונים, למצוקה מאד גדולה.

לפעמים זה כמו מפולת סלעים, זה הולך ומתגבר...

דמיינו לעצמכם איך זה לעמוד מול מפולת סלעים, הר געש, לפעמים לבד, לפעמים ביחד.

לפעמים זה לראות מישהו קרוב שעומד מול מפולת הסלעים,  

לראות אותו חסר שליטה, אפשר ורצוי לעזור אבל הכלת כאב האחרת תהיה קשה.

אז איך אפשר לא לאבד שליטה במצב של חוסר אונים?

דרך קבלה ואמונה.

קבלת האמביוולנטיות בחיים.

למעשה אנחנו תמיד נמצאים במצב של חוסר שליטה,

כל מה שמסביב יכול להשתנות,

כל אדם מסביבנו חופשי ויכול לבחור מה לעשות ומה להגיד,

כל חפץ ומכשיר יכולים להתקלקל,

כל רגע מתרחש משהו לא צפוי.

הדרך להתמודד עם עם הפחד מאיבוד שליטה הוא לקבל את זה שאנחנו בלי שליטה.

מפולת הסלעים הכי גדולה תמיד בסוף נרגעת.

בסוף כל סופה יש שקט.

הטבע הוא מחזורי ואנחנו חלק מהטבע.

לפעמים אפשר להיות שרויים במצוקה גדולה בעקבות מערכות יחסים שלנו עם אנשים,

מצב כלכלי, בריאות, עבודה.

לפעמים קשה לראות את האור.

האור תמיד שם.

אנחנו יכולים להרגיש כמו במערה חשוכה,

לא ברור לנו לאן ללכת,

אולי נרגיש גם קור ובדידות.

יש לנו שתי אפשרויות:

1- לעצור, להפסיק ללכת, להתייסר ולחכות שיצילו אותנו.

אולי נצעק ...אם המערה לא עמוקה מדי זה יכול לעזור.

2- לעצור, להסתכל סביב, להתחיל לראות כמה שיותר רחוק, לחפש את קצה האור.

יש סיכוי שלא נראה את קצה האור אז זה סימן שצריך להתחיל לזוז, ללכת במערה,

אז נרגיש פחות קר, פתח המערה יימצא מתישהו

אולי נראה עוד מישהו, אולי יש לו פנס

מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד, וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה, 
שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ. 

כל רגע בחיים מלווה מצד אחד בחוסר שליטה שלנו על המתרחש ומצד שני בשליטה על המחשבה והמעשים שלנו.

ככל שנהיה מודעים לעצמנו, לחולשות, לחוזקים,

ככל שנקבל את האחרים, גם אם לפעמים זה קשה,

ככל שנצליח לראות מעבר,

כך נצליח לקבל ולהגיב מתוך בחירה נכונה.

באופן אישי,

האירועים שהכי קידמו אותי בחיים הם השינויים הכי גדולים שעברתי,

בהתחלה אלה היו גזירות חיצוניות, פיטורין, פרידה ובהמשך שינויים מתוך בחירה.

היום אני מבין שהגזירות החיצוניות גם היו מתוך בחירה לא מודעת שלי,

בחירה להיות במקום חשוך ולא לזוז.

יש הרבה כלים שיכולים לעזור
לי עזר ועוזר- תאטרון פלייבק וימימה.

תאטרון פלייבק - אלתור בתנועה, קול ומשחק תוך כדי הקשבה לעצמך, לאחרים ולסביבה.

ימימה- חשיבה הכרתית היא לימוד מעשי המקנה כלים להכרת הפנימיות, המשפיעה עלינו ומפעילה אותנו מול כל מתרחש חיצוני.

פעילויות של אקו, פשוט לראות מעבר:

פעילויות של אקו
 קבוצה למבוגרים בפרדס חנה בימי ראשון בהנחיית איילת, חיפה בימי רביעי בהנחיית יעקב 

- בקרוב קבוצת בוקר למבוגרים בפרדס חנה בהנחיית איילת
- הדרכות הורים
- הרצאות לצוותי חינוך והורים מפגשים טיפוליים 
- הופעות באירועים פרטיים, ארגונים ומוסדות מופע- סדנת תאטרון פלייבק אקו לילדים והורים בפרדס חנה

באמצעות סדנאות תיאטרון פלייבק ניתן לשפר את הביטחון העצמי והנוכחות, הסדנאות מתאימות לילדים, בני נוער ומבוגרים. 
באמצעות הדרכות הורים ניתן לשפר את התקשורת במשפחה, המפתח העיקרי.
באמצעות מפגשי דרמה תרפיה פרטניים ניתן לעבד תהליכים אישיים.

יעקב דניאל, מטפל בדרמה, במאי, מלווה הורים וילדים, מקים ומייסד אקו, שיטה המשלבת טכניקות של משחק, דרמה תרפייה, פסיכודרמה ומגוון כלים יצירתיים​.​השיטה מיושמת ככלי לעיבוד תהליכים אישיים,  קבוצתיים והתפתחות אישית.

אתר http://www.echoplayback.co.il/

מאמרים בנושאי הורות, משפחה, הפרעות קשב http://echopl.blogspot.co.il/

לצאת מזה- שיפור הביטחון העצמי בקרב בני נוער

לצאת מזה- שיפור הביטחון העצמי

קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה, 
מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. 

קול נעימות עולה, ויורד, 
הולך ומשוטט בעולם. 

קול שופר נמשך בעומקי המדרגות, 
ומסובב הגלגל סביב. 
זהו קול, זהו קול גלגל עולה ויורד.

מילים: מן המקורות

לחן: אברהם טל

ביטחון עצמי הוא דבר משתנה, עולה ,יורד...

ככל שנלמד איך לבטא את עצמנו ולהשמיע את קולנו כך נרגיש נעים יותר, שלם.
כדי להשמיע את קול השופר צריך להתחבר פנימה, זה מגיע מבפנים ואז יוצא החוצה לעולם.
רק קול, נקי, בלי הרבה רעש.

בני נוער נמצאים בתקופה בה קשה להם להתחבר לעצמם, הם עוברים שינויים, הסביבה גם אמורה להשתנות בעקבות התבגרותם, הם רוצים יותר ויותר עצמאות ולפעמים זה מתנגש עם הסביבה.

הרבה בני נוער שאני פוגש חוששים להסתכל לי בעיניים, חוששים מהמפגש איתי, מהמפגש עם עצמם.

פעם זה גרם לי להרגיש לא נוח, היום זה מאתגר אותי.

למה הם חוששים?

כנראה שבני הנוער מרגישים שעומדת בפניהם הזדמנות לחוות משהו שונה, אחר וזה מאיים עליהם.

אני ממש לא מאיים, מדבר בגובה העיניים, לא נחמד מדי, לא תוקפני, מנסה להתאים את עצמי לסביבה, מקבל מאד את המשתתפים ובכל זאת...

מסתבר שהרבה מהם לא רגילים להיות בסביבה מקבלת, הרבה מהם רגילים לחוות דמויות סמכותיות מפחידות ומענישות.

הם לא מסוגלים לקבל את העובדה שאפשר אחרת.

הם יעשו הכל כדי לשמור על הדפוס המוכר שלהם, להסתגר, להנמיך את עצמם, לעבור גבול ולחכות לצעקה או לעונש.

כל אדם נולד עם יכולות, כישורים ומבנה אישיותי ייחודיים, עם כמיהה עצומה להראות.

מאמר על ביטחון עצמי ( התמקדות בילדים קטנים ) 

.

ילדים, בני נוער ומבוגרים ירגישו חוסר ביטחון במקום לא בטוח.

אם ההורים שלנו מנעו מאיתנו את היכולת להתחבר לרצון שלנו, ודיכאו יצרים וחשקים שלנו אז סביר להניח שנפתח חוסר ביטחון.

אם ההורים שלנו לא היו שם שטפסנו בסולם החיים וחווינו תסכול וכאב אז סביר להניח שנפתח חוסר אמונה וחוסר ביטחון.

בני הנוער בתקופתנו נמצאים בתקופה מאתגרת.

הם עוברים שינויים מהותיים בתהליך ההתבגרות,

רוצים לעלות בסולם לבד, לרכוש את העצמאות שלהם.

מגבשים את הזהות שלהם לצד השקעת מחשבות, מאמצים ומשאבים גדולים בנושאי חברויות, מין, לימודים.

הגוף שלהם עובר שינויים מהותיים, ההורמונים מתחילים להתעורר.

ההורים של היום עסוקים הרבה יותר מפעם, מתקשים במציאת האיזון בית- עבודה.

כהורים, קשה לנו לשנות את דפוס ההתנהגות שלנו כלפי ילדינו,

קשה לנו להכיל את התסכול והתקפות הזעם שלהם,

בייחוד אם זה מופנה אלינו.

הכלה ואמפתיה יעזרו לתת לנער שלכם להרגיש ביטחון.

לקריאת מאמר בנושא

בתקופה הזאת הרבה בני נוער עסוקים בלהתנגד, להתנגד לכולם.

יצירת גבולות, נורמות וערכים יכולים לעזור ביצירת אווירה טובה בבית.

לקריאת מאמר בנושא

יכול להיות שטעינו כהורים בהחלטות שלקחנו, סביר מאד שכן, מי לא טועה.

תקופת ההתבגרות של ילדינו הינה הזדמנות נוספת שלנו ללוות, לתמוך ולהשרות אווירת ביטחון על ילדינו.

לפני מספר שנים העלתי הצגת סוף  שנה עם נערות ששהו בפנימיה,

רובן בעלות הפרעות קשב,

מוכשרות מאד, שרות, רוקדות, מצחיקות, אומנותיות.

התהליך היה קשה.

הן לא האמינו בעצמן, התקשו להיות ביחד,

רבו הרבה אחת עם השנייה, מריבות קשות.

היה להם קשה להגיע לחזרות,

לא פעם אחרי נסיעה של שעתיים ממקום מגורי גיליתי שאין עם מי לעשות חזרה,

הן נעלמו.

עבדתי איתם דרך תיאטרון פלייבק,

בהדרגה בהדרגה בהדרגה, שלב אחרי שלב,

הם למדו להקשיב אחת לשנייה,

לכבד אחת את השנייה,

לתת לעצמן את האפשרות להתבטא בציור, אומנות, תנועה, שירה ומשחק.

במפגשים הראשונים אלתרנו הרבה.

הרבה בני נוער מתלבטים בינם לבין עצמם, החסרי ביטחון בוחרים בסוף בהימנעות.

באילתור צריך להגיב מיד, להקשיב לרצון שלך, לסביבה, לאחרים, לסיטואציה ולפעול.

פועלים מתוך דחפים.

בהדרגה לומדים לפעול מתוך רגישות והקשבה לעצמי ולאחר.

לומדים להקשיב לגוף.

הן סיפרו סיפורים על חוויות משמעותיות מהחיים שלהם ולמדו איך להיות אמפתיות.

אחרי שיצרנו מסגרת בטוחה כתבתי הצגה המבוססת  על הסיפורים האישיים שלהן.

הן הצליחו ללמוד את הטקסטים, בנו תפאורה מדהימה בעצמן.

עבדנו על קטע ריקוד לשיר קול גלגל.

בחזרות הן התחלקו לזוגות,

כל פעם מישהי דמיינה שהיא אצה, מחוברת לאדמה,

מאחוריה מישהי נותנת לה כל פעם דחיפה רכה קדימה,

האצה נשארת מחוברת לאדמה והגוף שלה נע בקלילות, בביטחון ובהנאה.

הן התענגו על המגע, המוזיקה, ההתחברות לאדמה ולשמיים.

יום לפני ההצגה השחקנית הראשית סרבה לצאת מהחדר לחזרה הגנראלית,

סרבה לפתוח את הדלת,

הרגישה חוסר ביטחון וחרדה.

הצוות המקסים והבנות המתוקות דיברו איתה מעבר לדלת,

אף אחד לא צעק עליה,

החלטנו להתחיל בחזרה הגנראלית והתפללנו שהיא תצא מזה,

היא יצאה מהחדר והצטרפה לחברות שלה על הבמה.

להצגה קראו "לצאת מזה",

ההצגה הייתה על נערה שמסרבת לצאת מהחדר כי היא כועסת על העולם,

בעיקר על ההורים שלה.

בהצגה שהבנות רקדו בשורה את :קול גלגל", הן נעמדו בשורה, בקדמת הבמה,

מדמיינות שהן אצות,

מחוברות לאדמה ולשמיים,

מדמיינות שחברה שלהם תומכת ונותנת להם דחיפה קטנה מאחורה.
הן רקדו מקסים.

אני ובני המשפחה התרגשנו עד דמעות לראות אותן, מלאות ביטחון עצמי, מחוברות לעצמן,

שקטות, מקשיבות, נוגעות בשמיים.

בני נוער עם הפרעות קשב

בני נוער עם הפרעות קשב עלולים לסבול מדימוי עצמי נמוך, דימוי שנובע מסביבה שלא קיבלה אותם, את היכולות שלהם, את הקצב שלהם.

בני נוער יפתחו דפוסי התנהגות של הימנעות, הכחשה, שליטה, אגרסיביות ויסתירו את חוסר היכולת שלהם בדרכים יצירתיות יותר ויצירתיות פחות.

במפגשי תאטרון פלייבק ואלתור לומדים בני הנוער להקשיב לעצמם ולהגיב מהר, אין זמן להתלבט, כל תגובה מתקבלת, אין נכון או לא נכון. הם צוברים חוויות חיוביות ולומדים להאמין בעצמם וביכולות שלהם.

חמשת הטיפים לפיתוח ביטחון עצמי בקרב בני נוער

1.     עידוד פעילות גופנית כלשהי ( משחקי כדור, ריצה, אופניים ), רצוי לעודד פעילות של משחק קבוצתי, המשחק יעזור להם לפתח מיומנויות תקשורת, ריכוז, וויסות רגשי ושיתף פעולה.

אפשר לעודד את הילד לרקוד, כל אחד יכול לנוע, למצוא את החיבור לגוף.

2.     מציאת החוזקים ותחומי העניין. הרבה בני נוער נעזרים במחשב ובטלוויזיה כאמצעי מפלט, פעילות פאסיבית. אפשר לבדוק עם הילד התעסקות בתחום שימצא חן בעיניו. כל נער יכול להשמיע את כולו דרך השופר שלו, הכלי שיאפשר לחוזקים שלו, לעולם הפנימי ולכישורים לבוא לידי ביטוי.

3.     קבלה, הכלה, אהבה, חיזוק ואמפתיה. כהורים תמיד יש לנו אפשרות לראות את ילדנו ולעודד אותם, מילה מחזקת של הורה עושה פלאים.

4.     זמן לבילוי משותף- זמן אינטימי לפעילות ללא הסחים תחזק מאד את ילדכם, הרבה מהילדים של היום כמהים לזמן עם ההורים, חלק מבני הנוער כבר התייאשו ולא מאמינים שזה אפשרי. צריך לחזק ולעבוד על הקשר.

5.     סבלנות

באמצעות סדנאות תיאטרון פלייבק ניתן לשפר את הביטחון העצמי והנוכחות, הסדנאות מתאימות לילדים, בני נוער ומבוגרים.
באמצעות הדרכות הורים ניתן לשפר את התקשורת במשפחה, המפתח העיקרי.
באמצעות מפגשי דרמה תרפיה פרטניים ניתן לעבד תהליכים אישיים.

יעקב דניאל, מטפל בדרמה, במאי, מלווה הורים וילדים, מקים ומייסד אקו, שיטה המשלבת טכניקות של משחק, דרמה תרפייה, פסיכודרמה ומגוון כלים יצירתיים​.​השיטה מיושמת ככלי לעיבוד תהליכים אישיים,  קבוצתיים והתפתחות אישית.

אתר http://www.echoplayback.co.il/

מאמרים בנושאי הורות, משפחה, הפרעות קשב http://echopl.blogspot.co.il/

,