.jpg)
אני מטפל בדרמה,
באנגלית זה נשמע יותר טוב - Drama Theraphist .
עבורי, למילה טיפול יש קונוטציה קצת לא נעימה,
זה יותר מדי דומה למילה תיקון.
אנחנו לוקחים מכשיר חשמלי לתיקון כי אחרת הוא לא יעבוד.
אצל בני אדם אני מאמין שזה אחרת.
כל אדם צריך להיות בתהליך של מודעות והזנה.
מעניין ... בדקתי במילון של גוגל,
התרגום של טיפול זה Treatment והתרגום של Treatment זה יחס...
אז נראה לי שמה שאני עושה זה בעיקר מתייחס.
כשהורים מתקשרים אני מסביר שהתהליך הוא כזה,
קודם כל אני נפגש עם ההורים,
אחרי שהם מסבירים למה הם הגיעו אני מתייחס.
זה מאד מורכב להתייחס,
כל הורה רוצה שיהיה הכי טוב לילד שלו,
ומה לעשות, להיות הורה זה מאד מורכב,
לא משנה מה תעשה וכמה תשתדל פה ושם יש מעידות,,,
בפגישה הראשונה אני מקשיב ובודק איזה דבר ההורים יוכלו לעשות כדי לשפר את המצב,
את האווירה,
את הקשר,
את מצב הרוח.
הרעיון הוא לתת להורים משהו קונקרטי שיוכל להשפיע על דרך החשיבה ודפוס ההתנהגות שלהם.
לפעמים זה הדבר העיקרי ולפעמים זה גם יכול להיות משהו קטן שיכול לעשות פלאים.
אני מציע להורים להגיע למפגש עם כל בני המשפחה,
מחקרים רבים מאשרים שהטיפול המשפחתי הינו ההתערבות הטיפולית היעילה ביותר בטיפול במתבגרים.
לדעתי, טיפול משפחתי יעיל לא רק אצל מתבגרים, גם בקרב ילדים.
מתוך ניסיון רב כמטפל בילדים אני מאמין שטיפול יכול לעזור לילד אבל מה שיותר חשוב הוא לעזור לכל בני המשפחה,
אומנם ההורים מודאגים מאד בקשר לילד שלהם אבל כדי שמשהו ישתנה צריכים להבין שהילד הוא חלק מהמשפחה, הרגשתו וחייו תלויים במידה רבה מיחסי הגומלין של כולם.
המטופל המזוהה הוא בד"כ הילד שיוצר דאגה בקרב בני המשפחה,
שיפור במצבו של המטופל המזוהה לא מספיק,
אם לא יווצר שיפור בקרב כל בני המשפחה הבעיה עלולה לעבור למישהו אחר מהמשפחה או שהמטופל המזוהה עלול לסבול מבעיה חדשה.
באופן אישי, הנטייה שלי, בתקופה הנוכחית, היא לא להיפגש עם ילדים.
למה?
הרי זאת ההכשרה שלי, אני מטפל בדרמה, עיקר הלימודים שלי עסקו בטיפול בילדים.
נפש של ילד זה דבר כל כך עדין, מורכב, בשלבי גיבוש וצמיחה.
צילום: אביטל גילאז למה לא להיפגש עם ילדים?
עולות לי הרבה שאלות -
האם הילד יצליח להתחבר אלי, דווקא אלי?
האם אני אצליח להתחבר לילד?
האם האווירה תהיה פתוחה ומשוחררת מספיק כדי שאוכל לראות ולהרגיש את הילד כפי שהוריו מרגישים?
האם הילד יצליח להיות אותנטי?
באיזה גיל בכלל נכון להיפגש עם ילד? רק מגיל 6, 7 ?
האם המפגשים איתי באמת יעזרו לילד לשפר את התנהגותו בבית הספר?
האם המפגשים איתי באמת יעזרו לילד בקשר עם חבריו?
האם המפגשים איתי באמת יעזרו לילד לשפר את התנהגותו בבית ?
תלוי כמובן מה קורה בצד השני.
כדי שהילד ישפר את התנהגותו בכיתה צריך ליצור הבנה בקרב הצוות בבית הספר,
אולי הילד באמת מקבל יחס לא טוב,
אולי הוא בכלל צריך להחליף מסגרת.
כדי שהילד יצליח ליצור קשרים חברתיים צריך לעזור לו,
אולי הוא כבר מתויג,
אולי הוא בכלל צריך למצוא חברים חדשים...אולי.
השאלה הראשונה שאני שואל בטלפון היא "האם יש לילד שלך חברים טובים, חבר אחד?"
אם לילד שלך יש לפחות חבר אחד אז זה עולם ומלואו.
זה אומר שהוא מצליח להיות בתוך מערכת יחסים,
שיש לו מישהו שאיתו הוא יכול לדבר בחופשיות,
שהוא מצליח להיות רגיש לאחר.
אם לילד שלך אין אפילו חבר אחד טוב אז חייבים לעזור לו.
הנטייה האישית שלי היא לא להיפגש עם ילדים שאין להם בעיה חברתית,
לא להתערב בנפש העדינה שלהם.
במקרה כזה אעדיף להיפגש רק עם ההורים.
אם לילד אין אפילו חבר אחד אז הוא צריך מקום ומרחב בטוח שבו הוא יוכל להתנסות ביצירת קשר,
בביטוי אישי, בדיבור, באומנות, במשחק.
במקרה כזה טיפול בהחלט יכול לעזור, אבל זה לא מספיק.
כדי לעזור לילד שאין לו חברים צריכים לראות איך אפשר לשפר גם החוויה שלו במסגרות השונות.
בכל מקרה, הכל מתחיל בבית.
אני גם לא כל כך אוהב את המושג הדרכת הורים,
אני לא מדריך,
אין לי חומר מוכן להעביר,
אני יודע להקשיב ולהתייחס.
הדבר שהכי עוזר בהתמודדות עם ילדים הוא לראות את המצב מנקודת המבט של הילד,
להגיב מתוך שיקול ומודעות ולא מתוך אימפולסיביות.
אז לסיכום, מה עדיף, טיפול או הדרכת הורים?
התשובה היא יחס.
הכל ביחס למצב...
יעקב דניאל,
מנהל שותף באקו - המרכז לתיאטרון פלייבק,
ומנחה קבוצות.
מטפל במשרד החינוך ובקליניקה פרטית.
סלולרי: 050-8713662
yacoved@gmail.com
אקו, אתר הבית http://www.echoplayback.co.il
מאמרים בנושאי הורות וחינוך http://echopl.blogspot.
תוכניות לימודים שנתיים http://www.
אקו בפייסבוק https://www.facebook.
ומנחה קבוצות.
מטפל במשרד החינוך ובקליניקה פרטית.
סלולרי: 050-8713662
yacoved@gmail.com
אקו, אתר הבית http://www.echoplayback.co.il
מאמרים בנושאי הורות וחינוך http://echopl.blogspot.
תוכניות לימודים שנתיים http://www.
אקו בפייסבוק https://www.facebook.
