איך למנוע תוקפנות ואלימות

כולנו מתמודדים עם אלימות ותוקפנות,
אלימות מילולית, פיזית,
זה מתחיל מגיל מאד קטן.

יש לכך הרבה הסברים פסיכולוגיים,
אי יכולת להתמודד עם תסכול,
חיקוי התנהגות אלימה של הסביבה,
ברמות גבוהות של אלימות זה קשור לחסכים רגשיים.

הדרך שלי להתמודד עם אלימות היא באמצעות שילוב של הדברים הבאים:
- מאמץ ליצור סביבה שתיתן מענה למגוון הצרכים, היכולות, הכישורים והרצונות של כולם.
- לטפח, לעודד ולשמור על "החלשים" בקבוצה.
- לפרגן, להחמיא, ולתת מקום בולט "לחזקים" בקבוצה.
ככל שהחזקים ( מוכשרים, גדולים, וותיקים... ) יקבלו מקום הם לא יצטרכו לתפוס אותו באלימות ובכוח.
- להפנות את הדחפים והאנגיה לפעילות יצירתית

והדבר החשוב והאחרון - לנצל מקרי אלימות ללמידה משמעותית.

ברגע שנעניש את מי שמתנהג בצורה אלימה אז אנחנו רק מחריפים את הבעייה,
מי שנענש לומד להיות אלים בסתר,
הוא לא לומד להתחשב באחרים,
הוא לומד שהחזק מנצח,
מי שמעניש אותו הוא החזק,
העונש יעורר בו פחד שאולי יפחית בעתיד מקרי אלימות,
אולי...

ברגע שנצליח להגיב במודעות עצמית ובשליטה להתנהגות אלימה,
ונבין שהאלימות נבעה מתוך חוסר אונים גדול,
האדם האלים יזכה לחווייה מכוננת,
שמצד אחד אנחנו אוהבים ומקבלים אותו בלי קשר לאירוע כזה או אחר,
ומצד שני אנחנו לא מקבלים התנהגות אלימה.
ככל שנשקיע משאבים להפנים בקרב הסובבים אותנו את שני הדברים האלימות תלך ותפחת.

בהרבה מפגשים של עם בני נוער אני עד למקרים בהם הם מתנהגים באלימות אחד כלפי השני,
אני מתאמץ לא להעניש אותם,
ובמקום זאת להיות אמפתי לצד שנפגע,
"אני רואה שזה ממש כואב לך, אתה אפילו בוכה...."
משפטים כאלה יכולים לעורר משהו בלב הסגור, הנוקשה והפצוע של הצד הפוגע....

אני פותח קבוצת תיאטרון פלייבק למבוגרים באיזור פרדס חנה בערב,
מוזמנים ליצור קשר לפרטים נוספים.

בהזדמנות זאת- 

אם אתם מחפשים אירוע מיוחד לכבוד יום המשפחה-

אנחנו מבטיחים להתאים את האירוע לתקציב שלכם,
מופע או סדנת תיאטרון פלייבק,אירוע מגבש, קורע מצחוק ומרגש.
מתאים לילדים והורים, זוגות, חברות, בתי ספר ולכל קבוצה שרוצה לחגוג ולהנות ביחד.
צוות מקצועי, אנשי תיאטרון ומוזיקאי מציגים על הבמה את הסיפורים שלכם.

סרטון לדוגמא ממופע מול ילדים והורים
 

מוזמנים להיכנס לפרטים נוספים בקישור

תהליך של שבעה מפגשי תיאטרון פלייבק בשיטת אקו לאוכלוסיות מיוחדות

- כחלק מהפרקטיקום של משתתפי שנה ב' "בהנחיית קבוצות בשיטת אקו" הם עומדים להעביר תהליך הכולל שבעה מפגשים של סדנאות תיאטרון פלייבק,
המפגשים מתאימים למגוון אוכלוסיות וקבוצות,
ילדים עד קשישים, אוכלוסיות מיוחדות, אוכלוסיות בסיכון,
בעצם כל קבוצה שזקוקה לתהליך של חיזוק, גיבוש והעצמה....
ניתן למקד את המפגשים סביב נושאים מסויימים.
התהליך ללא תשלום ומלווה בהנחייה וליווי של אקו.
גופים באיזור המרכז, השרון והסביבה המעוניינים בתהליך מוזמנים ליצור איתנו קשר. 
yacoved@gmail.com
ayeletsolel@gmail.com

ניתן להזמין את המשחק הקופסא "תיאטרון פלייבק", המשחק מאפשר הכרות מרעננת ומפתיעה.
פרטים בקישור.

עשרה שיעורים במייל ללא תשלום בנושא "רוצה שהילדים שלך יקשיבו לך?"

מוזמנים לבקר אותנו ב- 

 אתר הבית http://www.echoplayback.co.il/
האתר בפייסבוק https://www.facebook.com/echoplayback
מאמרים על חינוך והורות http://echopl.blogspot.co.il/
מאמרים על אושר בעבודה http://echocompanies.blogspot.co.il/

באתר http://www.echoplayback.co.il/ ניתן למצוא מידע על :
הופעות וסדנאות לארגונים ומוסדות חינוך
הופעות לאירועים משפחתיים
תוכנית שנתית הנחיית קבוצות בשיטת אקו המועברת במכללת סמינר הקיבוצים
קורס מתקדם "הנחיית תיאטרון פלייבק בשיטת אקו" ( התנסות מעשית בהופעות וסדנאות )
הרצאות בנושאי חינוך, הורות
חוגי תיאטרון פלייבק בעין שמר וחיפה
טיפול רגשי בדרמה תרפיה
ערכת הפעלות וקלפים טיפוליים למנחי קבוצות ואנשי חינוך וטיפול
משחק קופסא חברתי "סיפורים" שמתאים לחברים, בני משפחה, ילדים נוער ומבוגרים

נלך הביתה אם לא תתנהג יפה

הרבה פעמים אני רואה הורים חסרי אונים מול הילדים שלהם,
הילד שלהם משתולל, צורח, מרביץ... מדבר לא יפה, מתפרע...
ההורה לא מצליח לעצור את ההתנהגות ואז הוא חותך.
"אם לא תפסיק נלך הביתה".

גם לי בעבר נפלט לילדה שלי "אנחנו עכשיו נלך הביתה אם לא..."

למה ילדים מתנהגים "רע" במקומות אחרים?

מה אפשר לעשות במצב כזה?

איך אפשר למנוע את זה בעתיד?

לדעתי ילדים לא מתנהגים רע,
ילדים נקלעים למצוקה,
הם לפעמים מאבדים שליטה כי הם לא יודעים מה לעשות ואיך להתמודד.

אם ילד מתפרע בקניות בסופר ונגיד לו - "אם תמשיך ככה אז לא ניקח אותך אף פעם לקניות"
האם הוא ילמד איך להתנהג בסופר?
האם באמת אנחנו מתכוונים לזה? נפסיק לקחת אותו לקניות?

נכון, לפעמים זה חוסר אונים גדול לראות את הילדים שלנו משתוללים,
זה יכול גם לבייש.

הבנות שלי השתולל בסופר, פתחו קופסאות ואכלו בלי לשלם.
הן החליטו להשתולל בזמן שהייתי בקופה.

היום אנחנו ממשיכים ללכת לקניות ביחד,
הם למדו שהם לא יכולות להשתולל, לצעוק וכמובן שלא לפתוח קופסאות.


ברגע שאנחנו כהורים נאיים על הילדים במשפט "אם...אז..." אז מה שהילד יחווה זה בעיקר פחד.
ברגע שאנחנו חותכים ולוקחים את הילד הביתה זה אומר שאנחנו לא מסוגלים להכיל ולהתמודד עם הילד שלנו ברגע הנתון הזה.

כאשר ילד משתולל ומתנהג לא יפה זאת הזדמנות שלנו כהורים להתגייס לעזרתו.

סביר להניח שאם ילד משתולל במקום אחד אז הוא משתולל בעוד מקומות,
אולי הוא משתולל בבית,
אולי הוא משתולל רק בבית הספר ובגן.

ילדים צריכים חוקים, גבולות, ערכים וזה תפקידנו כהורים לעזור להם להתמודד
עם החיים,
עם דחיית סיפוקים,
עם תסכול,
עם חוסר הצלחה.

ברגע שילד לא מצליח להתמודד עם מה שסביבו ואנחנו לוקחים אותו הביתה אנחנו משדרים לו שאנחנו לא מאמינים בו.

אנחנו מחמיצים הזדמנות לעזור לו להתמודד.

אם הילד משתולל לידנו אז רצוי לנצל את זה ולעזור לו-
מומלץ לדבר אליו ברוך,
לעטוף אותו בחום ואהבה,
להכיל אותו ברגע הזה,
אולי אפילו ללחוש לו משהו...
כמובן שאם הוא עושה משהו אלים אז צריך לעצור אותו מיד.

בזמן אחר, במקום אחר, כאשר הוא נרגע אפשר לדבר איתו על מה שהיה.

לשאול אותו למה הוא עשה את מה שעשה.
להסביר לו למה לא מתנהגים ככה.
למה התנהגות כזאת יכולה לגרום.

טיפ נוסף וחשוב-
אם הילד שלכם משתולל אז כנראה שהוא רוצה לשחק אתכם ולבלות אתכם.

מוזמנים לקבל ללא תשלום עשרה שיעורים במייל בנושא הקשבה דרך הקישור  http://www.echoplayback.co.il/#!untitled/c21pz



יעקב דניאל, מטפל בדרמה, מעביר סדנאות והרצאות לחברות וארגונים בנושא
צמיחה אישית וקבוצתית בעזרת שילוב מגוון
כלים פסיכולוגיים, רוחניים ואומנותיים​.

למה ילד לא מקשיב ומה אפשר לעשות

כשילד לא מקשיב יש שתי אפשרויות-
1- הוא מקשיב אבל מתנגד
2- הוא באמת לא מקשיב

איך יודעים ?

ילד מתנגד כשהוא לא מסכים עם דפוס ההתנהגות בבית.
ההורים חוזרים ורבים איתו כל פעם מחדש על דפוס התנהגות שמצופה ממנו אבל לו קשה ליישם.
ילד באמת לא מקשיב כשמדברים איתו מיד אחרי שהוא עושה משהו לא טוב, כשמתחילים משפטים ולא מסיימים...
כשעוצמת הקול והכעס עולים.
הוא יכול לשמוע את המילים אבל הוא לא יכול להפנים ולהקשיב.
אם נעניש אותו אז בכלל הוא יהיה סוער מדי ולא פנוי להפנים דבר.

אז מה עושים ?

יושבים וחושבים איזה דפוס התנהגות ריאלי לשנות בהתאם למצב הילד.
אם הילד בתקופה קשה בגלל מעברים, קשרים אישיים או סיבות אחרות אז שווה להתחיל במשהו לא קשה מדי.
אחרי שהחלטנו על מה לדבר צריך למצוא את הזמן והמקום הנכונים.
ואז- לשתף את הילד, להסביר לו למה ההתנהגות שלו קשה, לנסות למצוא איתו פיתרון משותף לבעייה.

לדוגמא- ילדים שיושבים שעות מול מחשב ולא מרפים.
אפשר להסביר לילד למה חשוב לפתח כישורים חברתיים,
אפשר לשאול אותו מה יכול לעזור לו,
אולי יש לו רק חבר אחד והחבר הזה גר רחוק מדי,
אולי הוא רב עם החברים שלו והוא לא יודע איך להשלים.
כל ילד רוצה להיות עם חברים, יש כאלה שצריכים עזרה.

לכל התנגדות ישנה סיבה, כדי שהילד יקשיב צריך לנטוע בו את האמונה שאתם שם ואתם רוצים להקשיב ולעזור.

לקבלת ספר על הורות וחינוך ללא תשלום

אירועים קרובים של אקו11.2 , 17:00, מפגש- סדנת תאטרון פלייבק אקו לילדים והורים בפרדס חנה 6.3 , 20:30 , הרצאה חוויתית להורים בנושא "מיומנויות חברתיות של ילדים", הרשמה בהנחה עד 15.210.3, 20:30 , הרצאה חוויתית למורים בנושא "הוראה מותאמת להיום" ( כלים יצירתיים להוראה חווייתית ), הרשמה בהנחה עד 20.27-9 לאפריל , קורס מרוכז הנחיית קבוצות בשיטת אקו בפסח12.5 15:00, 14 מפגשים, קורס הנחיית תאטרון פלייבק בשיטת אקו למתקדמים 
באמצעות סדנאות תיאטרון פלייבק ניתן לשפר את הביטחון העצמי והנוכחות, הסדנאות מתאימות לילדים, בני נוער ומבוגרים. 
באמצעות הדרכות הורים ניתן לשפר את התקשורת במשפחה, המפתח העיקרי.
באמצעות מפגשי דרמה תרפיה פרטניים ניתן לעבד תהליכים אישיים.
יעקב דניאל, מטפל בדרמה, במאי, מלווה הורים וילדים, מקים ומייסד אקו, שיטה המשלבת טכניקות של משחק, דרמה תרפייה, פסיכודרמה ומגוון כלים יצירתיים​.​השיטה מיושמת ככלי לעיבוד תהליכים אישיים,  קבוצתיים והתפתחות אישית.
אתר http://www.echoplayback.co.il/
מאמרים בנושאי הורות, משפחה, הפרעות קשב http://echopl.blogspot.co.il/

חינוך ללא עונשים וצעקות

אתמול הילדה הקטנה שלי שאלה מה זה עונש?
מעניין, גם אני שואל את עצמי לאחרונה הרבה שאלות בנושא.
 אני מנסה בתקופה האחרונה לעשות משהו בנושא העונשים, הרבה הורים ומורים נוקטים בעונשים מתוך מחשבה שזה יכול להשפיע על הילדים להתנהג נכון.
האמנם?
אז מה אמרתי לילדה שלי?
אה.... עונש זה משהו שאנשים עושים כדי ללמד מישהו להתנהג נכון, אם מישהו עושה משהו לא נכון אז יש אנשים שרוצים ללמד אותו איך כן להתנהג ואז הם בוחרים לתת עונש.
אז למה הם לא כועסים? היא אמרה...
צודקת, אמרנו לה.
עדיף לכעוס.

בויקיפדיה כתוב מהות הענישה היא פגיעה מדודה כלשהי באנשים שחרגו מנורמות המסגרת החברתית, ובאה בתגובה לפשע או להפרת הנורמות.

בפסיכולוגיה התנהגותית (על פי גישת פרדריק סקינר) מוגדר עונש כגירוי שבא בעקבות תגובה, ומפחית את תדירותה (עד להכחדה).

לפני שמענישים אני מזמין אתכם לחשוב רגע...
האם הנורמות במסגרת שאתם אחראים עליה מתאימות למשתתפים?
האם הנורמות מקובלות על המשתתפים?
האם עונשים מפחיתים את ההתנהגות הרעה או שרמת הולכת וגדלה?

כשאני עובד עם תלמידים אני אומר להם שאצלי אין אלימות וקללות, כולם מכבדים אחד את השני.
אני מסביר להם שאני יכול לעבוד רק באווירה נעימה, אווריה בה מכבדים אחד את השני.
פעם הייתי מוציא מהכיתה את מי שקילל, שייצא להירגע.
זה עזר?
ממש לא.
הוא החמיץ רגעים מהותיים, רגעים שיכלו להיות משמעותיים מאד בשבילו.
האם הוא הפסיק לקלל?
ממש לא, אולי עשה את זה פחות בשיעורים שלי.

היום מי שמקלל בשיעור, או מתנהג בחוסר כבוד, נשאר בשיעור.
היום אני מבין שמי שמקלל זה בכלל לא באשמתו, נסיבות חייו גורמים לו להתנהג באלימות.
ילדים כאלה רגילים להענש, לחטוף צעקות, לקבל תשומת לב בעקבות התנהגות רעה.
היום, אם מישהו מקלל, אני עוצר, מסתכל עליו ואומר לו משפט, משפט שמותאם למה שהוא עשה.
לא צועק, אמור בקול שמכוון אל האישיות שלו, קול שיצליח לחדור אליו,
קול שיחמם את ליבו וימוסס את ההתנגדות שלנו,
קול מדוייק, לא רך ולא נוקשה מדי, וכן... אני צובע את זה בכעס, הצבע מותאם לילד.

הרבה ילדים נענשים,
במקום שיפרקו את האנרגיות שלהם אז כולאים אותם, בחדר, בפינה, בפרוזדור.
הם חוזרים מהעונש כועסים, כועסים על עצמם ועל מי שהעניש אותם.
אם הם נענשים בבית ספר אז גם יכעסו עליהם בבית.
הם חוזרים מהעונש טעונים כמו רימון, רימון שאולי פוחד מהעונש הבא.
אני לא מאמין בחינוך ע"י יצירת פחד והרתעה.

יש תלמידים שמשאירים אותם שעות נוספות או מבקשים מהם להגיע מוקדם בבוקר לבית הספר.
יש ילדים שמשעים אותם.
מישהו בודק מה קורה איתם בזמן שהם לא בבית הספר?

מסתבר שהם אדישם לעונש, זה לא מזיז להם.
הם מנותקים ולא אכפת להם.
לדעתי, זה ממש עונש מוגזם, זה פוגע בשינה, בתזונה, בתנאים בסיסיים.
דווקא הילדים האלה צריכים לישון טוב ולאכול טוב.

נכון, לפעמים חייבים לעצור מישהו, להפסיק התנהגות שפוגעת באחרים.
אם מישהו לא מפסיק למרות שאומרים לו שוב ושוב אז זה מאפיין משהו עמוק שלא עובד,
זה סימפטום לחוסר יכולת של הסביבה להתמודד אם אדם

עונש לדעתי הוא פעולה אלימה שבאה מתוך חוסר היכולת של אדם להתמודד עם התנגדות.
העונש לפעמים הוא תגובה אלימה, משפט, מבט, זלזול וחוסר כבוד.
עונש נובע בהרבה מקרים מתוך חוסר אונים להכיל ולקבל את האחר.

אפשור, קבלה, אמפתיה, פתיחות, כבוד ואמונה יכולים מאד לעזור בהתמודדות עם התנהגויות לא רצויות.

וכן... יש מקום לכעס, טבעי לכעוס, השאלה היא כמה ואיך.


אז איך אפשר להימנע מעונשים?
1. ליצור חוקים ונורמות שמקובלים על כולם
"אצלנו בבית לא צועקים... אצלנו בכיתה מדברים בהצבעה... אצלנו בבית אוכלים מסביב לשולחן..."
2. לכבד אחד את השני
לדעת לווסת את הרגשות השליליים ולהסביר אחד לשני למה ההתנהגות פוגעת
3. לחזק ולהאיר הצלחות, דבר לא ברור מאליו
" מאד נעים שאתם מצליחים להקשיב אחד לשני בכיתה... איזה יופי שמרתם על הסדר... כל הכבוד שאתם מתאזרים בסבלנות..."
ובעיקר להאמין שדווקא מי שחורג מהנורמות החברתיות זקוק להכלה וקבלה,
הוא עושה זאת כי הוא לא מצליח לראות את האחר, להיות קשוב ואמפתי לסביבה.
ככל שהוא ירגיש שרואים אותו ומקבלים אותו יותר כך מידת הצורך בעונשים תלך ותפחת.

מאמר בנושא גבולות, הכלה ואלימות ועוד באתר מאמרים נוספים

פעילויות של אקו


- קבוצה למבוגרים בפרדס חנה בימי ראשון בהנחיית איילת, חיפה בימי רביעי בהנחיית יעקב 
- בקרוב קבוצת בוקר למבוגרים בפרדס חנה בהנחיית איילת
- הדרכות הורים
- הרצאות לצוותי חינוך והורים
- מפגשים טיפוליים 
- הופעות באירועים פרטיים, ארגונים ומוסדות
-

על הכלה ואלימות

אחרי שכתבתי במאמר הקודם על אמפתיה והכלה חשוב להבין מה לא להכיל.
להרבה מאתנו יש נטייה לא להתמודד עם אלימות, אלימות יוצרת נתק.
באמצע שנות העשרים שלי הייתי עולה במדרגות בדרך הבייתה ומדי פעם הייתי שומע את צעקות האיש הזקן על אשתו.
ממש צעקות, לפעמים דברים זזים בבית.
את אשתו לא שמעתי.
שהייתי פוגש אותו במדרגות או בכניסה אז תמיד הייתי נבוך ומבולבל.
הוא היה מאד נחמד.
חבש כיפה, חייכן, עזר לי מדי פעם.
אשתו תמיד שתקה, לא דברה עם אף אחד.
שהייתי שומע את הצעקות והקללות במדרגות אז תמיד רציתי לדפוק בדלת,
חשבתי אפילו לפרוץ אותה.
חשבתי להתקשר למשטרה.
חשבתי ולא עשיתי כלום.
בסוף אחרי שנתיים עברתי משם, לקיבוץ.
מקום שקט יותר... אבל זה סיפור אחר...
לא עשיתי כלום כי יותר מדי הבנתי,
יכול להיות שאיכשהו הזדהתי עם אותה אישה.
היה לי קשה לא להתערבב איתה.
מצאתי את עצמי חושב הרבה על הזוג הזה.
מדמיין שבטח האישה עושה לו חיים ממש קשים ובגלל זה הוא מתנהג ככה.
יצרתי סרט שלם בראש.
הם לא ידעו אבל אני הכלתי אותם.
יש קשר בין הכלה- הזדהות- התערבבות- התחברות.

הבנתי אותו, הבנתי אותה, הכלתי יותר מדי.

היום ברור לי שהייתי צריך לפעול ופחות להבין.
מקרים של אלימות צריך לעצור.


חשוב מאד להכיל אדם במצוקה, להיות אמפתי וקשוב.
חלק מאתנו, הרגישים, כאלה שמעדיפים לא לכעוס, עלולים למצוא את עצמם מכילים התנהגות פוגעת ואלימה.
התנהגות פוגעת ואלימה יכולה להגיע מכל כיוון ומכל אדם, בבית, בעבודה, מילד או ממבוגר, מיחיד או קבוצה.
בהרבה מקרים שבהם נמצא אדם במצוקה הוא עלול להיות תוקפני.
במקרים בהם מזהים שאדם מסויים תוקפני מעבר למידות המקובלות יש להעזר באנשי מקצוע.
גם במקרים שזה דפוס התנהגות קבוע וגם במקרים שזה דפוס חדש - צריך לעצור.
לעצור ולהתבונן.
להבין ולהפנים את הפגיעות.
להחליט איך לצאת מזה.
לנקוט בצעדים שמובילים לשינוי.

אלימות היא התנהגות של צד אחד מתוך מטרה לפגוע בצד אחר.
היא יכולה להתבטא בצורה פיזית, מילולית או בצורה תת קרקעית.

אף ילד לא אמור לחוות אלימות,
אף הורה לא אמור לחוות אלימות, גם לא מילדיו.
קללות הם אלימות.
התנהגות לא נעימה היא אלימות.
לפעמים שתיקה יכולה להיות אלימה.

הרבה הורים מתארים התקפי זעם של ילדים.
ילד שמגיע להתקף זעם צריך עזרה.
בית שיש בו התקפי זעם צריך עזרה.
ילד שמגיע להתקף זעם עושה זאת מתוך תסכול ומתוך תחושה שלא שומעים ולא רואים אותו.
גם אלימות של מבוגרים מגיעה מאותם סיבות, נשים וגברים.


לפעמים מספיק שאדם אחד יפנים ויבין שהמצב בבית מתסכל וצריך להשתנות.
אחרי ההבנה צריך להחליט מה לעשות ולהתחיל לפעול.

אילמות ואלימות.
שתי מילים מאד דומות.
ההבדל בין אלימות לאילמות הוא ב "יוד" קטנה שיוצאת קדימה, עוקפת את ה"למד".

כדי למנוע אלימות צריך ללמד את הילדים לבטא את התסכול שלהם.
תסכול שלא מצליח להגיע לידי ביטוי תמיד מתפוצץ.
למידת התסכול תגיע מתוך שיקוף ואמפתיה.
לקריאת מאמר בנושא
לקבל את עצמך דרך אמפתיה לאחר

עונשים הם לא פתרון לאלימות.
אלימות לא פתורה הולכת ומדרדרת.
בתים מזדעזעים מאלימות שלא נפתרת, זוגות נפרדים, ילדים בורחים לתוך עולמם,
לפעמים בורחים מהבית.
ברור שבבית הספר הם לא יצליחו להתרכז.

ילדים שנמצאים בהתקף זעם צריכים גבול ברור, חום וליטוף.
לקריאת מאמר בנושא
איך להציב גבולות לילדים שלנו?

לפני עשר שנים אספנו כלב, סיפרו לנו שהוא היה נטוש, בגן מאיר בתל אביב.
הייתה שמועה שזרקו אותו מהבית.
ראינו שהכלב מאד מפוחד.
רצינו ללטף אותו והוא ממש פחד.

הרבה אנשים שחוו אלימות איבדו את האמון,
הלב כל כך נפצע והם יכולים לדחות כל הושטת יד.
כל הושטת יד, התקרבות יכולה להתפרש כאיום.
הם יעדיפו לא להיות שוב קרובים מתוך חשש לחטוף שוב.

 איור: רחל קיני

הצלחנו להתקרב לכלב אחרי שחיבקנו אותו הרבה.
הוא הפסיק לפחד מאתנו.
הסתבר שהוא מפחד מאד מילדים.
הנחנו שכנראה ילדים הציקו לו.
כל ילד שהיה מתקרב אליו הוא היה חושף שיניים ולפעמים יכול היה לקפוץ.
ילדים קטנים הם לא צפויים, הם בגובה שלו ומבחינתו זאת סכנה אמיתית.

הכלב גם פחד מהומלסים, מקבצי נדבות ושיכורים ברחוב,
שהיינו הולכים לטייל איתו והיינו רואים  הומלס או שיכור הוא היה נעצר.
יש סיכוי גדול שמי שנמצא ברחוב חווה אלימות בחייו.
לעבור על פניהם זה היה גדול מדי עבור הכלב.
היינו צריכים לעקוף אותם.

הבאנו לכלב חתול, חתולה, שתי בנות והוא נהיה פחות מאיים, פחות מפוחד.
לאחרונה הוא התחיל לאיים שוב על ילדים.
הזמנו מאלף כלבים.
הבנו שהכלב חווה כמה שינויים מהותיים.
עברנו בית, מגינה בלי גבולות לגינה קטנה מוקפת גדר.
אנחנו פחות מבלים איתו, הפסקנו לצאת לטייל איתו,
בבית הקודם הוא פשוט היה בחוץ ולא היה צריך להתאמץ ולטייל איתו.
המאלף עודד אותנו לחבק אותו, לתת לו יחס, לצאת איתו.
במידה והוא מתחיל לנהום או לתקוף ילד אז מיד להגיב, מכה על האף ומילה קצרה "אסור".
זה עוזר.
זה משתפר.
עדיין לא נעלם לגמרי.
הוא לומד.

עם בני אדם זה דומה ושונה.
ילדינו יפסיקו להיות אלימים אם אנחנו ההורים נבלה, נחבק וניתן להם יחס חם ואוהב.
אם נעניש אותם הם ימשיכו להיות אלימים.
האלימות והתקפי הזעם יעצרו שאנחנו והם נלמד להתמודד עם התסכול.
ילדים לא צריכים מכה על האף.

מפגשי דרמה תרפיה ותיאטרון פלייבק מלמדים את המשתתפים, ילדים ובוגרים,
במפגשים מפתחים יכולת ביטוי בתנועה ומשחק , שיפור הביטחון עצמי, אמון, אמפתיה ושיתוף.

פרטים על קבוצה בפרדס חנה
http://www.echoplayback.co.il/#!hug/c1du9

הנכם מוזמנים לשלושה מפגשים קבוצתיים להורים, אחת לשבועיים ימי חמישי בערב.
http://www.echoplayback.co.il/#!---/c2486

שכל המשאלות יתגשמו אמן.

לקבל את עצמך דרך אמפתיה לאחר

אמפתיה היא היכולת להבין את האחר ולהראות לו בדרך נעימה שהוא מובן.
אמפתיה חשובה כי היא מאפשרת לנו לראות מצבים בפרספקטיבה רחבה, לא רק מנוקדת מבטנו.
כולנו מכירים את ההתנגשויות בחיים, צד אחד חושב ורוצה א' וצד שני חושב ורואה ב'.
אף אחד לא רוצה לוותר,
מהר מאד ההתנגשות יכולה להגיע לעוצמות גבוהות.

לצערי הרב הרבה ילדים מתקשים להיות אמפתיים.
למה?
בגלל שיותר קל לחנך ילדים באמצעות עונש.
אם לא ... אז ....
עונש מיידי יוצר שקט.
"לך לחדר"
"אין מחשב"
"אין טלוויזיה"
"אין הפסקה"
עונשים הם אלימות.
אני לא אוהב אלימות.
אף אחד לא אוהב.
אז הענשנו.
השגנו שקט?
ממש לא.
הלב רועש ותוסס.
הלב שלנו עדין, כל עונש פוצע, גם אם לפעמים חושבים שלא.

הרבה מאתנו רגילים לפעול מתוך פחד.

מי שמפחידים אותו נאלם, נעלם ומאבד.
מאבד את היכולת ללמוד, להבין, להתפתח, לגלות ובעיקר להתחבר.

כילד איימו עלי ועל אחי שנאכל דגים,
"הם טעימים ועלו הרבה מאד כסף"
יום אחד ברחנו מהבית כי פחדנו לקבל עונש על זה שאנחנו לא מוכנים לאכול דגים.
זה היה ביום שישי, שעות הסתובבנו מחוץ לבית.
היום אני מאד אוהב דגים.
פעם, הרצון הגדול של הורי שאוכל דגים טשטש לחלוטין את הרצון שלי.
התחלתי לאכול דגים אחרי מסע, מסע שבו למדתי להיות אמפתי לאחרים ובעיקר לעצמי.
מסע שבו למדתי להקשיב לרצונות שלי, ללא פחד, הקשבה פנימית שיוצרת מוטיבציה פנימית ולא מתוך פחד.

למה קשה לנו כל כך להיות אמפתיים?

האמפתיה מגיעה מתוך הבנה עמוקה, שהאדם שנמצא מולנו במצוקה.
ההבנה כרוכה ברגשות לא נעימים שהאחר מרגיש- צער, סבל, כעס, חוסר אונים וכדומה..
כדי להיות אמפתי צריך לפתוח את העיניים, אוזניים ובעיקר את הלב.
כדי להיות אמפתי צריך להבין ולקבל שהאדם שכרגע במצוקה שרוי שם לא מבחירה, מנסיבות חייו,
ממורכבויות שונות ומשונות, מהעברות בין דוריות.
יותר נכון, אין מה להבין, אפשר לנסות פשוט לקבל.
לנסות פשוט לקבל זה מאד קשה.
"פשוט לקבל" מפגיש אותנו עם הקבלה העצמית שלנו.

לפני שנים היה לי קשה מאד לקבל את עצמי.
הייתי בתוך עולם שלא רציתי להיות בו.
לא העזתי להקשיב לעצמי, לרצונות שלי.
הפחד טשטש הכל.
לא הצלחתי להיות אמפתי לאף אחד.
זוגיות? אפילו לא התקרבתי... פנטזיות לא ממושות ומקסימום קשר של שבועיים.

לאט לאט זה השתנה.
לאט לאט לאט לאט לאט הצלחתי להתחבר לרצונות שלי.
ברגע שהתחברתי לעצמי, התחברתי גם לחיים, זוגיות, לימודים, עבודה, משפחה.

איך זה השתנה?
קבלתי מתנה, להצטרף לתיאטרון פלייבק.
בתיאטרון פלייבק ממחיזים קטעים מאולתרים סיפורים של אנשים.
בהתחלה היה לי קשה, מאד קשה.
לא לבקר, לא לשפוט, לקבל.
אבל התאמנתי.
שחקתי כל דבר.
על הבמה -כעסתי, אהבתי, נפרדתי מכל דבר, מחברה, מאימא, מאבא.
ככל שהצלחתי להיות יותר ויותר אמפתי ולשחק מגוון מצבים כך הצלחתי להיות אמפתי לעצמי.
שבוע אחד שחקתי אישה מוכה ויום אחרי גבר מכה.
הצלחתי לקבל את שניהם לתוך ליבי.

שנה שעברה, במפגש האחרון שלי עם תלמידים בכיתת חינוך מיוחד כמעט ונפלתי.
במשך השנה הרגשתי שאני מצליח להגיע לתלמידים,
אפילו לילד הכי אלים ומופרע.
במפגש האחרון, בלי סיבה מיוחדת, הוא מרים עלי כיסא ואומר לי "בן זונה".
על מקרים כאלה תלמידים חוטפים השעייה.
למזלי הלב שלי זעק, כאב.
קבלתי את העובדה שהילד לא מסוגל לקבל את הפרידה שלי ממנו,
הוא רגיל לצעקות, רגיל לקבל עונשים,
גם ממי שמאד אוהב אותו.
הסתכלתי עליו ואמרתי לו שכואב לי שהוא לא מצליח להיפרד ממני והקללות לא נעימות לי.
זהו.
לא צעקתי עליו.
פשוט הצלחתי לראות מעבר למעשה שלו,
מעבר לפגיעות שלי.
אחרי יומיים התלמיד המופע הגיע לחדר מורים עם פתק שהכיתה כתבה.
היה כתוב שם שהכיתה תגעגע אלי.
דווקא הוא הגיע, היה לו חשוב, מבחירה.

הילדה שלנו בת השלוש וחצי לפעמים מרביצה לקטנה בת השני וחצי.
לפעמים זה ממש כואב.
מאד קשה לראות את זה.
אי אפשר להבין את זה.
רק לקבל.
לקבל את זה שזה ממש קשה שעוד יצור קטן וחמוד נכנס למשחק.
​זה טבעי שיהיה לה קשה, מאד קשה.
אף פעם לא הענשנו אותה.
אנחנו מסבירים לה שהיא מכאיבה מאד לאחותה הקטנה.
לאט לאט לאט היא מבינה.
לאט לאט לאט.


אני מקווה שילדינו יזכו לחיות בסביבה בה אנו המבוגרים, הורים ומורים, מצליחים לקבל את עצמנו, פחות או יותר ומצליחים להיות אמפתיים זה לזה.

ביום שלישי הקרוב אנחנו מעבירים מפגש-מופע תיאטרון פלייבק אקו לילדים והורים, אתם מוזמנים לראות איך ילדים מגיל שלוש ומעלה מצליחים להקשיב להיות אמפתיים זה לזה http://www.echoplayback.co.il/#!ph/cj7d
פרטים על מפגשי הורים והרצאות למורים באתר http://www.echoplayback.co.il/#!/c249c

חמשת הטיפים להצבת גבולות לילדים

חמשת הטיפים להצבת גבולות לילדים:

1. לקחת נשימה
2. להבין שלילד קשה
3. להבין שהילד זקוק לאיסוף, הכלה ואמפטיה
4. לנסח משפט ממוקד שיהיה חם, בהיר, סמכותי, רך ו אסרטיבי
5. לבדוק אם יש אפשרות למגע מלווה שיהיה חם, בהיר, סמכותי, רך ואסרטיבי

ואם זה לא עובד?

להאמין ולראות מעבר, לא להישבר, לנסות שוב, מתישהו הילד יתרגל ויפנים .

לקריאת המאמר המלא 

איך לעזור לילד שלך להנות בבית הספר?

אם יש לכם תחושה שהילד שלכם לא נהנה ללכת לבית ספר, ואולי אפילו סובל מאמר זה יכול לתת לכם מספר טיפים בנושא.
האם לילד שלך באמת קשה בבית הספר? כמה קשה לו? אולי זה סתם ?
תקופת בית הספר חשובה מאד, זהו ביתו השני של ילדכם שבו הוא מבלה הרבה שעות בחייו , שם הוא גדל, לומד, צובר חוויות, מעצב את אישיותו, מתמודד, ומפתח דפוסי התנהגות.
שווה לעצור ולהבין לעומק את הקושי של ילדכם.
כהורים שמכירים את הילד שלכם הכי טוב שאפשר, יש לכם חלק משמעותי מאד בחייו ואתם יכולים לעזור לו להרגיש טוב יותר בבית ספר.
עזרה לילד שלך להתמודד עם הקושי בבית הספר תצריך מכם פניות, סבלנות, הקשבה והתגייסות.

ראשית, שאל את עצמך - למה לדעתך ילדך לא נהנה ללכת לבית הספר?

מספר סיבות אפשריות-

• הוא אומר - "לא כיף ... משעמם... לא בא לי..."
• קשיים לימודיים
• קשיים חברתיים
• מורה שלילי במיוחד ( לא מכבד, מלחיץ, מפחיד...)
• כיתה לא מתאימה
• בית ספר לא מתאים
• קשיים בבית
• טראומה רגשית לא מעובדת מהעבר

לפעמים מספיקה סיבה אחת כדי לגרום לילד להרגיש לא טוב בבית הספר, לפעמים יש מספר סיבות.

לכל סיבה אפשר למצוא פתרון, או יותר נכון דרך להתמודד.

כילד, התקופה הטובה שלי הייתה שהיו לי קשרים משמעותיים על ילדים אחרים.

התקופה הרעה שלי הייתה שלא היו לי קשרים משמעותיים עם ילדים אחרים.

ההצלחה בלימודים הייתה חשובה לי אבל ההצלחה החברתית הייתה חשובה יותר.

אנחנו מצפים מהילדים שיצליחו לכבות את המחשבות, הרגשות, היצרים, ההורומונים  והמכשירים הניידים ויהיו פנויים להקשיב למורה בכיתה גדולה.

זה לא פשוט.

ילדים נהנים במקום בטוח, מאתגר, מעודד ומכיל.

כל בית ספר מתאמץ להיות הכי טוב שאפשר.

כדי שילדכם ירגיש טוב יותר בבית הספר אתם צריכים להתאמץ ולפנות לנושא החשוב מקום בחיים שלכם.

יש ילדים שעולמם הפנימי עשיר אבל הם לא מעיזים לצאת החוצה, הם חוששים.

יכול להיות שאין להם אף אדם משמעותי שאיתו הם יכולים להרגיש בחופשיות ולדבר בחופשיות.

אז מה עושים?

מנסים להבין את הסיבה, אם יש מספר סיבות חושבים איך להתמודד, במה עדיף להתחיל.

לפעמים רצוי להתחיל בסיבה שהכי קלה לפתרון.

תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות, אם אין לכם תשובה תבררו את התשובות.

אפשר לפתוח את הנושא ולדבר עם הילד.

אולי זה יהיה הנושא למאמר הבא...

האם לילד שלכם יש חברים?

החברים מהכיתה? מבית הספר? מהשכונה ?

האם יש לו קשרים משמעותיים עם החברים שלו?

האם הילד שלכם לחוץ מהלימודים? מאיזה נושאים הוא הכי לחוץ? האם הוא לחוץ כל הזמן? הם הוא לחוץ לפני מבחנים?

מה רמת הלחץ? 

האם הילד שלכם מרבה לאחר? מבריז משיעורים? יוצא מוקדם מדי?

האם הוא מפריע בכיתה? איך הוא מפריע? מפריע למורה? מפריע לתלמידים?

האם הילד שלכם מציק לאחרים?

האם מציקים לו?

מציקים לו בכיתה?

אולי מישהו מהשכבה, מבית הספר ?

האם הילד שלכם מוטרד ממורים מסויימים?

האם יש מורה שלא מכבד אותו מספיק?

מה טיב הקשר שלו עם המחכנכת? 

מה חושבים עליו בבית הספר?

הכיתה מתאימה לו?

בית הספר מתאים לו?

לא פעם ילדים נדחפים ללמוד במקומות שהם לא מעוניינים ללמוד בהם, מגמות ונושאים שהם לא מעוניינים ללמוד.

הרבה ילדים אוהבים לרצות את הוריהם.

חשוב מאד לעשות את ההפרדה ולהבין שילד שלכם יש צרכים ורצונות אחרים ממה שהיה לכם שהייתם ילדים.

לפעמים חוויה שלילית של הורים מתקופת בית הספר עלולה להשפיע בצורה קיצונית על הבחירות שלהם.

למה שהילד שלכם ילמד בבית ספר רגיל, דמוקרטי, אנתרופוסופי, אנרטרופודוסי, בית ספר לטבע, בית ספר לאומנויות? 

אולי הגיע הזמן להחליף בית ספר?

אחרי שנים קשות מאד בבית הספר אזרתי אומץ.

בסוף כיתה ח', לקראת כיתה ט' העזתי לא להמשיך ולעבור לאן שכל הכיתה עברה ולעבור לבד לבית ספר אחר, לעבור לבד, להתחיל דף חדש.

המעבר הזה שינה את חיי.

בהתחלה הצלחתי ליצור קשר משמעותי עם תלמיד אחד... זה היה בשבילי המון.

הייתה לי מורה שאהבה אותי במיוחד.. זה היה בשבילי המון.

כמי שעובד בבית ספר אני יכול להגיד שבתי הספר משקיעים הרבה הרבה מחשבה ורצון כדי שילדכם ירגישו הכי טוב שאפשר. זה מקצוע קשה ולא מתוגמל וכנראה שמעבר לשעות הנוחות והחופשים אחת הסיבות ( ואולי הלא מודעות ) שמורים בוחרים להיות מורים, או יותר נכון מורות בוחרות, היא הרצון לעזור לילדים. רצון לחזור לתקופת בית הספר ולנסות לחוות את זה שנית, יותר טוב.

בכל בית ספר יש יועצת, פסיכולוגית וצוות טיפולי.

אפשר להעזר בהם הרבה, להתייעץ.

אפשר ורצוי ליזום פגישה עם המחכנכת.

כולם רוצים את אותו הדבר, שהילדים יהיו מאושרים.

צריך לעזור.

הבנת הסיבות שגורמות לילד שלך לא להנות לבית הספר יכולה מאד לעזור.

שכל המשאלות שלנו יתגשמו אמן.

אשמח להגיע לכל בית ולהפגש עם הורים או קבוצות הורים ולסייע בנושא "איך לעזור לילד שלך להנות בבית הספר?" 

פרטים בנייד 050-8713662 או במייל yacoved@gmail.com .

יעקב דניאל, מטפל בדרמה, אוהב לשחק.