כיום, הרבה יותר מבעבר, מורים ומרצים צריכים להתמודד עם הנושא "ריכוז התלמידים בשיעור".
היום, הרבה יותר מפעם קשה להתרכז בשיעור.
הרבה תלמידים, בכל גיל, "עפים" בכיתה.
ילדים, נוער ומבוגרים מתקשים להקשיב.
צבירת הידע מתבצעת כיום בקלות באמצעות אמצעי הטכנולוגיה,
באינטרנט יש הכל.
התקשורת מתבצעת הרבה באמצעות הפייסבוק, אס אמ אס, וואטס אפ ועוד'.
בני האדם התרגלו להקליד ופחות לשמוע ולהקשיב.
כיום באמצעות לחיצת עכבר אפשר ללמוד הכל, הכל נגיש, באיכות טובה, סאונד, חומרים ויזואלים, סרטונים.
התלמידים של היום התרגלו לעבור מהר מדבר לדבר, יש להם שליטה גדולה, נגיעה קטנה במסך והם עוברים לנושא הבא שמעניין אותם.
התלמידים של היום התרגלו לדבר אחד עם השני בתמצות, דרך המקלדת, עושים "לייק "אחד לשני.
התלמידים של היום רגילים לשוט במאגרי הידע באינטרנט, צבירת הידע נעשית דרך הזיכרון ראייתי.
פעם הזיכרון השמעתי היה מפותח יותר.
היינו מיומנים יותר בשיחה, פנים מול פנים, לא מסך מול מסך.
היינו יושבים ומאזינים למוזיקה, בלי לראות במקביל קליפ קצבי וקופצני.
מחקרים רבים מציינים, שלאיכות התפיסה השמיעתית יש קשר ישיר ללמידה.
עבור הרבה תלמידים השיעורים כיום משעממים, הקצב איטי, החומרים לא מותאמים לזמן,
המורה מדבר בשפה אחרת, מיושנת.
הם מוצאים את עצמם פסיביים.
מול המחשב הם רגילים לעבור מדבר לדבר, בזמן שלהם,
היום הם מתקשים לשמוע רצף משפטים ארוכים.
לא מזמן ילד בכיתה ג' שסובל מהפרעת קשב אמר לי -
"לפני כיתה א' פנטזתי להתחיל ללמוד והיום אני מבין שזה סיוט"
בעבר הרבה ילדים ובני נוער היו משחקים אחד עם השני, בחצר, בשכונה...
היו רצים, משתוללים, משחררים אנרגיה.
רוכשים מיומנויות חברתיות דרך משחקים.
מקבלים על עצמם את החוקים והגבולות דרך המשחק.
היום משחקים הרבה פחות.
הרבה ילדים משחקים מול המחשב,
יוצאים פחות ופחות מהבית.
שהגוף לא בתנועה אז נרדמים,
הערנות פוחתת.
הביטחון העצמי של התלמידים נמוך בהשוואה לעבר,
הם מדברים פחות אחד עם השני,
פחות מחוברים לגוף שלהם,
חוששים לבטא את עצמם.
ההורים של היום עסוקים הרבה יותר מבעבר,
עובדים הרבה יותר שעות,
מתקשים למצוא את האיזון הנכון בין בית לבין העבודה.
כתוצאה, לתלמידים של היום יש חסך בדמות מבוגר שרואה, מחנך ומחזק.
אם פעם התפקיד העיקרי של המורה היה בהעברת הידע, היום התפקיד השתנה.
האחריות של המורה כיום היא להעיר ולהאיר את התלמידים.
מורה יכול לעזור מאד לתלמידים-
היום, הרבה יותר מפעם קשה להתרכז בשיעור.
הרבה תלמידים, בכל גיל, "עפים" בכיתה.
ילדים, נוער ומבוגרים מתקשים להקשיב.
צבירת הידע מתבצעת כיום בקלות באמצעות אמצעי הטכנולוגיה,
באינטרנט יש הכל.
התקשורת מתבצעת הרבה באמצעות הפייסבוק, אס אמ אס, וואטס אפ ועוד'.
בני האדם התרגלו להקליד ופחות לשמוע ולהקשיב.
כיום באמצעות לחיצת עכבר אפשר ללמוד הכל, הכל נגיש, באיכות טובה, סאונד, חומרים ויזואלים, סרטונים.
התלמידים של היום התרגלו לעבור מהר מדבר לדבר, יש להם שליטה גדולה, נגיעה קטנה במסך והם עוברים לנושא הבא שמעניין אותם.
התלמידים של היום התרגלו לדבר אחד עם השני בתמצות, דרך המקלדת, עושים "לייק "אחד לשני.
התלמידים של היום רגילים לשוט במאגרי הידע באינטרנט, צבירת הידע נעשית דרך הזיכרון ראייתי.
פעם הזיכרון השמעתי היה מפותח יותר.
היינו מיומנים יותר בשיחה, פנים מול פנים, לא מסך מול מסך.
היינו יושבים ומאזינים למוזיקה, בלי לראות במקביל קליפ קצבי וקופצני.
מחקרים רבים מציינים, שלאיכות התפיסה השמיעתית יש קשר ישיר ללמידה.
עבור הרבה תלמידים השיעורים כיום משעממים, הקצב איטי, החומרים לא מותאמים לזמן,
המורה מדבר בשפה אחרת, מיושנת.
הם מוצאים את עצמם פסיביים.
מול המחשב הם רגילים לעבור מדבר לדבר, בזמן שלהם,
היום הם מתקשים לשמוע רצף משפטים ארוכים.
לא מזמן ילד בכיתה ג' שסובל מהפרעת קשב אמר לי -
"לפני כיתה א' פנטזתי להתחיל ללמוד והיום אני מבין שזה סיוט"
בעבר הרבה ילדים ובני נוער היו משחקים אחד עם השני, בחצר, בשכונה...
היו רצים, משתוללים, משחררים אנרגיה.
רוכשים מיומנויות חברתיות דרך משחקים.
מקבלים על עצמם את החוקים והגבולות דרך המשחק.
היום משחקים הרבה פחות.
הרבה ילדים משחקים מול המחשב,
יוצאים פחות ופחות מהבית.
שהגוף לא בתנועה אז נרדמים,
הערנות פוחתת.
הביטחון העצמי של התלמידים נמוך בהשוואה לעבר,
הם מדברים פחות אחד עם השני,
פחות מחוברים לגוף שלהם,
חוששים לבטא את עצמם.
ההורים של היום עסוקים הרבה יותר מבעבר,
עובדים הרבה יותר שעות,
מתקשים למצוא את האיזון הנכון בין בית לבין העבודה.
כתוצאה, לתלמידים של היום יש חסך בדמות מבוגר שרואה, מחנך ומחזק.
אם פעם התפקיד העיקרי של המורה היה בהעברת הידע, היום התפקיד השתנה.
האחריות של המורה כיום היא להעיר ולהאיר את התלמידים.
מורה יכול לעזור מאד לתלמידים-
- לשפר את יכולת הביטוי והביטחון העצמי
- לשפר את היכולות החברתיות שלהם
- להקנות להם ערכים ונורמות
- לקלוט תכנים לימודיים בדרך חווייתית
שיטת הלימוד חייבת להשתנות ולהתאים את עצמה להיום.
שיטת לימוד חדשה ומותאמת יכולה מאד לעזור ולאתגר את המורים.
שיטת אקו מאפשרת למידה אחרת.
שימוש בכלים מעולמות האימפרוביזציה, תאטרון פלייבק, פסיכודרמה ודרמה תרפיה בהוראה.
דרך הכלים ניתן להעביר תכנים לימודיים לא רק באמצעות התפיסה השמיעתית.
בשיטת אקו התכנים הלימודיים מועברים באמצעות חוויה רגשית.
התלמידים לוקחים חלק פעיל בשיעור,
התכנים הלימודיים הופכים לקטעי הצגות קצרות המומחזות בידי התלמידים עצמם.
לתלמידים קל יותר להבין את החומר הלימודי דרך הפילטר של עצמם,
ההצגות מדוברות בשפתם והתכנים מתערבבים עם רוח התקופה הנוכחית.
בשיעור מחברים בין חומרי הלימוד לסיפורים וחוויות אישיות מהחיים של התלמידים.
בשיעור מחברים בין חומרי הלימוד לסיפורים וחוויות אישיות מהחיים של התלמידים.
באמצעות ההצגות הקצרות התלמידים מצליחים לשתף פעולה זה מול זה,
משפרים את יכולת הביטוי שלהם, את הביטחון העצמי.
מצליחים להקשיב זה לזה, להיות אמפתיים.
ב 17.2 נפתח קורס אקו פלייבק במכון מופ"ת בתל אביב, פרטים כאן
ההרשמה בעיצומה
השיטה הועברה ומועברת ב-
לקריאת מאמרים בנושאים
הנאה בבית הספר - http://echopl.blogspot.co.
באמצעות סדנאות תיאטרון פלייבק ניתן לשפר את הביטחון העצמי והנוכחות, הסדנאות מתאימות לילדים, בני נוער ומבוגרים.
באמצעות הדרכות הורים ניתן לשפר את התקשורת במשפחה, המפתח העיקרי.
באמצעות מפגשי דרמה תרפיה פרטניים ניתן לעבד תהליכים אישיים.
יעקב דניאל, מטפל בדרמה, במאי, מלווה הורים וילדים, מקים ומייסד אקו, שיטה המשלבת טכניקות של משחק, דרמה תרפייה, פסיכודרמה ומגוון כלים יצירתיים.השיטה מיושמת ככלי לעיבוד תהליכים אישיים, קבוצתיים והתפתחות אישית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה